ההתבטאות של שר הביטחון על אלוף פיקוד המרכז בשידור חי בערוץ 14, היא אירוע חסר תקדים. כמו בהתבוננות על תאונה קשה, אין מנוס מהמחשבה אם רק אפשר היה לחזור לאחור, לעצור רגע לפני שהכול התנפץ.
ברגע אחד נעשו שגיאות קשות. בראש ובראשונה, נפגע האמון ההכרחי שחייב להתקיים ביחס לשיקול הממלכתי של שר הביטחון כדרג מדיני נבחר, בקביעת מינויים בכירים בצה"ל.
חלילה שיווצר הרושם שהחלטות נעשות משיקולים פוליטיים צרים. נכון שהדיבור בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל על המינוי העתידי של האלוף בר כליפא נעשה בנוהל הנכון, בדיון מקצועי בדיסקרטיות הראויה. אולם האופן בו הוצגה הכוונה למינוי בר כליפא מתוך סערת דיון האולפן לנוכח קהל לוהט, פגעה באלוף בר כליפא לא פחות מאשר באלוף פיקוד המרכז המכהן אבי בלוט.
לגופו של הדיון במחלוקת שנפערה בין האלוף בלוט לבין שר הביטחון, נדרש מבט מתוך ערך הממלכתיות כפי שכונן אותו ראש המשלה הראשון דוד בן גוריון. האתגר הסבוך בו מתמודד פיקוד המרכז במאמץ למניעת מעשי טרור של קבוצות פורעים יהודיים במרחבי יו"ש, הוא אתגר ממלכתי לאומי מהמעלה העליונה.
לזה בדיוק כיוון בן גוריון את הציפייה מדרג מקצועי משרתי הציבור, לנאמנות לחזון העל של מדינת ישראל. הנזק שמחוללים קבוצות הפורעים למדינת ישראל ולמפעל ההתיישבות הוא לא פחות מאסון לאומי. אלוף הפיקוד אבי בלוט חשוף בהתמודדותו באתגר זה לחיצי הביקורת משני המחנות.
מצד אחד מוטחת בו ביקורת נוקבת של אלופים לשעבר שתולים בו אשמה של שיתוף פעולה עם גורמים בדרג המדיני. מצד שני גורמים קיצוניים בימין מאשימים אותו ברדיפה "שמאלנית" של "החלוצים הצעירים".
במקום המסובך הזה, אלוף פיקוד זקוק להרבה יותר מגיבוי מהדרג המדיני. הוא זקוק בעיקר לסיוע בכל מה שרק דרג מדיני יכול לסייע, דוגמת הענקת הכלים החיוניים למאבק יעיל כגון המעצר המנהלי.
מפקדי צה"ל ראויים מצד הדרג המדיני המופקד עליהם ליחס של כבוד. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל תבע יותר מזה, הוא דיבר על "אחריות משותפת" החייבת להתקיים בין הדרג הצבאי הבכיר לבין הדרג המדיני.
אין להתעלם מסכנת המגמה לביקורת עד כדי דה לגיטימציה הנעשית מצד גורמים בימין לדרג הצבאי הבכיר. כאילו דור הניצחון הם הלוחמים והמפקדים הזוטרים הם שהביאו את ההישגים בשדות הקרב ולעומתם הדרג הבכיר נותר כביכול כבול בחישוקי הקונספציה שהביאה ל-7 באוקטובר.
זו מגמה מניפולטיבית שקרית. ביחס לזירת פיקוד המרכז לדוגמה, המבקרים מוזמנים למבט ממוקד בהישגי האלוף אבי בלוט ואוגדת איו"ש, בניהול המאבק בטרור במרחבי יו"ש ובקעת הירדן.
ההתמודדות השיטתית בסיכול מעוזי הטרור במחנות הפליטים ג'נין, נור א-שמס, טול כרם היא חסרת תקדים. לא נעשתה כמוה מאז נוסדו מחנות הפליטים בסיום מלחמת העצמאות. לכל הנוסעים בדרכי יו"ש בחודשים האחרונים מוכר באופן אישי המצב הביטחוני המשתפר במרחב. על כך מעידים גם ראשי המועצות ביו"ש דוגמת יוסי דגן שיצא בהכרזה לתמיכה באלוף בלוט.
במקום המסובך הזה, לא נותר אלא לחזק את הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל שישכילו לצלוח גם משבר זה בממלכתיות ובנאמנות איתנה לחזון מדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו