סער נפצע קשה בחילוץ פקודו, החלים וחזר להילחם: "השמחה היא כוח מרפא"

סער חמדי (24), מהיישוב מתן, נכנס לתפקיד מפקד מחלקה בגדוד 77 של חיל השריון. לאחר הפסקת האש הראשונה, סער והמחלקה שלו נכנסו לתמרון עצים בחאן יונס. חודש של לחימה רצופה הגיע לנקודת מפנה דרמטית כאשר טיל RPG פגע פגיעה ישירה בטנק שלו.

ברגעי החילוץ הקשים תחת אש כבדה, סער לא חשב על עצמו. הוא ניסה להציל מהטנק הבוער את הפקוד שלו, אסף טובול ז"ל, שאיבד את הכרתו. תוך כדי ניסיונות החילוץ ההרואיים נפצע סער באורח קשה ופונה לבית החולים שערי צדק, שם החל המאבק על חייו ועל שיקומו. אסף ז"ל לא שרד, ומאז אותו אירוע קשה נרקם קשר עמוק, בלתי נפרד, בין סער לבין משפחתו של אסף.

בתוך תהליך ההחלמה הפיזי והנפשי, הדהד בקרבו של סער כל העת אובדן כואב נוסף. "היה לי חבר ממש קרוב, יובל יפה ז"ל", מספר סער. "גדלנו יחד, שירתנו באותה חטיבה ובאותו תפקיד, והוקפצנו בשבעה באוקטובר יחד. יובל נהרג ב-11 באוקטובר. זאת הייתה אבידה קשה מנשוא שליוותה אותי לאורך כל הדרך. למרבה האירוניה, רק אחרי שנפצעתי בעצמי והקצב המטורף של המלחמה נעצר, מצאתי את המקום והיכולת להחזיק את הכאב הזה ולהצליח באמת להתאבל עליו".

למרות הפציעה הקשה, כנגד כל הסיכויים ובזכות כוח רצון אדיר, סער נלחם לחזור לצבא, שב לתפקיד לוחם והמשיך בלחימה ברצועה עד לשחרורו.

סער, שגדל בבית מסורתי והעביר את מרבית ילדותו במודיעין, הרגיש שהפציעה פתחה אצלו שער לחקירה עמוקה על מהות החיים. הוא החל לקרוא ספרי פסיכולוגיה, אך מהר מאוד הרגיש שהתשובות האמיתיות נמצאות עמוק יותר. המילים הכתובות זלגו לאט לאט אל תורת הנפש היהודית, ספר הזוהר, ספר התניא, ושיחותיו של רבי נחמן מברסלב. כשהחל ללמוד את פרשת השבוע, הרגיש שהוא מתחבר לראשונה לסיפור הגדול של העם היהודי. "הבנתי שכל התשובות והכלים להתמודדות עם נפש האדם כבר נמצאים שם, בארון הספרים היהודי שלנו", הוא מסביר.

החיבור הרוחני הזה קיבל ביטוי מעשי ומוחשי דווקא בביקור האחרון שלו אצל מאיר טובול, אביו של אסף ז"ל שהיה איתו בטנק. מאיר שוחח איתו ארוכות על הזהות היהודית, והשיחה הזו, שהגיעה מתוך השותפות לגורל והשבר העמוק, הובילה את סער להצטרף לאחרונה לפורום "צו החיים". הפורום מאגד משפחות שכולות, פדויי שבי ופצועי צה"ל, אשר מתוך השבר האישי בחרו להרים את קרנו של העם היהודי, לחזק את ערכיו ולבחור בחיים.

"במהלך השנתיים האחרונות עברתי תהליך ארוך שדרש אופטימיות, התמדה וחזרה לשגרה", אומר סער. "אני מרגיש בר מזל שחזרתי לחיים מחדש, וההבנה הזאת מולידה אצלי מחויבות גדולה. בתוך השיקום גיליתי שהשמחה היא לא רק תוצאה של חיים טובים, היא כוח מרפא אקטיבי. הגילוי הפנימי הזה של כוח השמחה, גם ברגעים הכי חשוכים, הוא מה שנתן לי את הכוח להמשיך קדימה".

היום, אחרי שחזר מהטיול הגדול בחו"ל, סער פונה להגשים חלום ישן-חדש: לימודי קולנוע. "זו תשוקה שישבה עליי חזק", הוא משתף בחיוך. "הבנתי את הערך העצום של לספר סיפור דרך אמנות. לחבר עולמות, לגעת באנשים דרך שמחה וסיפורים - זה עושה לי טוב על הלב".

כשהוא מביט קדימה, לסער יש מסר מאחד לחברה הישראלית: "החוכמה היא לדעת להסתכל אחד על השני ולהיות פתוחים באמת. הרעיון הוא להיות יותר שמחים ולקבל את האחר. אם כל בן אדם ידע להפיץ טוב מהמקום הספציפי שבו הוא נמצא, וישאל את עצמו 'מה אני יכול לעשות טוב בשביל הסביבה שלי?' - זה מה שידחוף אותנו קדימה, יחד, כמדינה וכעם".