היקף התקיפות יקבע את עוצמת ההסלמה: בישראל ממתינים בדריכות

על רקע סימני ההסלמה הגוברים באזור, מסתמן כי ישראל לא תהיה מעורבת באופן אקטיבי במתקפה האמריקנית הצפויה נגד איראן, אלא אם תותקף בעצמה. כך עולה משיחות עם גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל ובארה"ב.

לדברי הגורמים, ההחלטה בוושינגטון על הגברת התקיפות נגד טהרן כנראה כבר התקבלה, והשאלה היא לא אם אלא מתי ובאיזה היקף. עם זאת, לפי המידע הקיים, ישראל אינה חלק מתוכנית התקיפות הראשונית של הצבא האמריקני.

לצד זאת, ישראל מעורבת בהיבטים אחרים של המערכה - בהם שיתוף מודיעיני, פעילות הגנתית וסיוע לוגיסטי משמעותי לטייסות האמריקניות באזור. הקשרים בין ראשי הצבאות נמשכים באופן הדוק וקבוע, ובמישור המדיני מתקיימים עדכונים תכופים בין לשכות ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בין היתר באמצעות השגרירים.

היקף התקיפות יקבע את עוצמת ההסלמה

הגורמים מעריכים כי היקף התקיפות האמריקניות יהיה בעל משמעות מכרעת באשר להמשך ההתפתחויות: האם האזור יידרדר למערכה רחבה כפי שהתרחשה לפני הפסקת האש, או שמדובר יהיה בסבב נוסף של חילופי מהלומות בעוצמות משתנות.

לפי ההערכות בישראל ובארה"ב, תגובה איראנית צפויה לא רק נגד ישראל, אלא גם נגד מדינות המפרץ ובמדינות שבהן מוצבים בסיסים אמריקניים, בהן ירדן. מדינות אלו מגבירות את ההיערכות הביטחונית ואת התיאום ביניהן, במיוחד בתחומי המודיעין, איתור שיגורים מאיראן ותיאום פעולות הגנה.

גם בריטניה וצרפת משתתפות במאמץ ההגנתי באזור באמצעות טייסות המוצבות במדינות המפרץ ובירדן. בתוך כך, סעודיה, שבעבר נקטה קו זהיר יותר מול איראן, מאמצת כעת עמדה תקיפה יותר, בין היתר בעקבות פעילות החות'ים נגד מכליות סעודיות באזור באב אל-מנדב - נתיב ימי מרכזי ואף חלופי למצר הורמוז להובלת נפט למזרח הרחוק.

השאלה המרכזית: האם ייפגעו מתקני האנרגיה?

אחת השאלות המרכזיות סביב ההסלמה הצפויה היא אילו יעדים יותקפו. במוקד החשש עומדת האפשרות לפגיעה במתקני אנרגיה אסטרטגיים - בהם בתי זיקוק, בארות נפט ומתקני גז.

מאז תחילת העימות נרשמו פגיעות מעטות יחסית במתקני אנרגיה, ורובן היו במתקנים נלווים כמו תחנות כוח ונתיבי גישה. איראן מאיימת כי אם התקיפות נגדה יורחבו, היא תפגע בתשתיות אנרגיה - אך מהלך כזה עלול לפגוע בה עצמה באופן משמעותי, לפחות בפן הכלכלי.

בארות הנפט הן מקור ההכנסה המרכזי שנותר למשטר האיסלמי, בעוד שמתקני הגז חיוניים כמעט לכל משק האנרגיה המקומי של הרפובליקה. פגיעה באתרי האמרגיה האסטרטגיים של איראן, תחזיר אותה מעשית לתקופת ימי הביניים.

הערכה בישראל כי איראן תעדיף שלא לפתוח חזית נוספת

לפי מקורות ביטחוניים ומדיניים, ישראל נמצאת ברמת כוננות גבוהה - הן במישור ההגנתי והן במישור ההתקפי. עם זאת, ההערכה בישראל נותרה כשהייתה שאיראן תעדיף בשלב זה שלא לערב אותה מחדש ישירות במערכה באמצעות תקיפה רחבת היקף.

במקום זאת, ייתכן שטהרן תנסה לפעול באמצעות שלוחותיה, ובראשן חיזבאללה. אחת הסיבות לכך היא החשש האיראני מעוצמת חיל האוויר הישראלי ומהעובדה שישראל עשויה לפעול בחופשיות רבה יותר מארה"ב.

בנוסף, יכולות השיגור של איראן נפגעו משמעותית במהלך המלחמה, והיא מחזיקה כיום במטרות פגיעות יותר מאשר ישראל, שנהנית ממערכות הגנה מהמתקדמות בעולם.

למרות ההערכות הללו, ובשל חוסר הוודאות בהתנהלות הנהגת משמרות המהפכה, בישראל לא שוללים אפשרות של ירי איראני ישיר לעבר שטחה.