מאשימה את ישראל, מסרבת לתיקונים: המערכת הכלכלית של הרש"פ בקריסה

בשבוע החולף קיימה הרשות הפלסטינית מסיבת עיתונאים רבת רושם והודיעה כי הבנקים שלה והמערכת הבנקאית בכללותה ברשות לפני קריסה.

ההאשמה הופנתה כלפי מדינת ישראל, בטענה כי לא עמדה בהתחייבויותיה הנשענות על הסכם פריז והחלטת קבינט מ־2017, שלפיה תסדיר ירושלים את הפעולות הבנקאיות מולה ותאפשר להן להמשיך ולהתקיים אל מול ישראל והעולם.

בישראל אומרים שהמצב הפוך: הרשות היא שלא עמדה בהתחייבויותיה ולא תיקנה את הליקויים שלהם התחייבה.

במצב הזה, המודל הנוכחי שמחבר בנקים פלסטיניים למערכת העולמית – באמצעות שני בנקים ישראליים – אינו יכול להימשך, ואילו מערכת בנקאית מיוחדת שישראל הציעה כחלופה לא יכולה לקום, בגלל הליקויים שהרשות לא תיקנה.

זה המקום לעשות סדר. הרשות ברמאללה נדרשת לשירותי תיווך בנקאיים מול העולם בשל תמיכת המערכת הבנקאית שלה בטרור ולנוכח בעיות ניהוליות נוספות.

זה יותר משני עשורים פותרת ישראל לרשות את הבעיה באמצעות דיסקונט והפועלים: שני הבנקים מקשרים את הרשות למערכת הבנקאית העולמית ולתמסורת הכסף. במרוצת השנים קיבלו שני הארגונים הפיננסיים גיבוי ממשלתי, שמשפה אותם במקרה של תביעה ומעמיד לטובתם חסינות מהליך פלילי.

הסכנה לבנקים

לאחרונה הודיעו הבנקים כי החליטו להפסיק את שירותי הבנקאות עבור המערכת הפלסטינית בתוך כמה שבועות. מדוע? בשל הסכנות שהם חשופים אליהן בגלל הפרת הרשות את כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור מצד הרש"פ, שרק גברו מאז 7 באוקטובר.

אגב, הבנקים הישראליים אינם חריגים: גם ארגונים פיננסיים אחרים בעולם מנועים מלהיות בקשר עם הרשות משום שהחקיקה האמריקנית ואמנות בינלאומיות אוסרות התקשרות עם גורמים מממני טרור.

ומה הליקויים שהרשות לא הסדירה? ראשית, רמאללה נדרשה להעביר לישראל דוח הערכת סיכונים מפורט בנושא הלבנת הון ומימון טרור – ועד כה לא עשתה זאת. שנית, הרשות היתה אמורה להסכים לליווי ולמעקב מקצועי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) – וגם זה לא קרה.

צעד אחר עסק ביישום מדורג של ההמלצות שיפורסמו, בהתאם לתוכנית הפעולה וללוחות הזמנים שייקבעו על ידי הקרן, וצעד אחר שהתממש רק באופן הצהרתי נגע בקידום חקיקה בת־קיימא ברשות, שמטרתה לצמצם את השימוש במזומן ולקדם אמצעי תשלום מודרניים.

הרשות, מתברר, חוקקה חוק נגד שימוש במזומן, אולם לדברי גורמי מקצוע החוק אושר ללא אפשרות למימוש, כלומר ללא יצירת כלים מתאימים לתשלומים באמצעים דיגיטליים וניתנים למעקב. במילים אחרות, חוק יש – אבל אין חלופה לשימוש במזומן.

כעת טוענים גורמים המעורים בנושא כי באמצעות הפניית אצבע מאשימה כלפי ישראל מנסה הרשות להתנער מאחריותה לטפל בליקויים. לדבריהם, כל הצעדים המדוברים נבחנו וסוכמו במשותף בין נציגי ממשלת ישראל לבין נציגי הרשות.

לאורך השנים האחרונות בתקשורת עם ישראל אישרה הרשות כי אנשיה מחויבים לתהליכים, אך בפועל אלה גררו רגליים. "מאמצים ישראליים חוזרים ונשנים להעלות את הנושא בערוצים שונים, כולל דיונים טכניים, התכתבויות רשמיות ומעורבות מול בעלי עניין בינלאומיים, נותרו ללא מענה מצד הרשות הפלסטינית", הדגישו הגורמים.

"עושה רושם שהיא גררה רגליים כדי להביא ללחץ בינלאומי על מדינת ישראל, תוך שהיא מעדיפה להמשיך במדיניות תומכת טרור והלבנת הון ולהאשים את מדינת ישראל בתוצאות".

יהיה פתרון עד 2027?

בינתיים, באין תיקון, האריך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השיפוי המשפטי הניתן לבנקים עד לסוף 2026 כדי למנוע בפועל את קריסת מערכת הבנקאות הפלסטינית באופן מיידי.

אולם הפועלים ודיסקונט מצידם מזכירים כי הסיכונים שאליהם הם חשופים מבחינה משפטית וכלכלית גברו אחרי 7 באוקטובר והשיפוי כבר אינו נותן מענה מספק.