על רקע התרבות אירועי מזג האוויר הקיצוניים והסיכון הגובר לשריפות יער נרחבות, הושק פרויקט טכנולוגי לאומי ראשון מסוגו לזיהוי ואיתור מוקדי אש בזמן אמת. הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה ייחודי בין המשרד לביטחון לאומי, התעשייה האווירית (IAI), רשות החדשנות, הטכניון ונציבות כבאות והצלה לישראל.
שריפה בשומרון: שני כבאים נפצעו - 10 בתים נפגעו בשריפה // דוברות כבאות והצלה
במסגרת המיזם קוימה בהצלחה טיסת הניסוי הראשונה של המערכת, וכעת מתחילה סדרת ניסויים מבצעית לבחינת תפקודה בתנאי שטח ומזג אוויר משתנים.
הפתרון הטכנולוגי מבוסס על הרחפן הטקטי APUS 25 של התעשייה האווירית. מדובר בכלי טיס בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL) שאינו זקוק למסלול ייעודי. הרחפן מונע במנוע בעירה פנימית (ללא סוללות או מנועים חשמליים), דבר המאפשר לו לשהות באוויר באופן רציף בין 4 ל-5 שעות ולכסות שטחים נרחבים של מאות קילומטרים רבועים.
המערכת משלבת מצלמות יום ולילה, חיישני אינפרה-אדום המסוגלים לחדור עשן סמיך, ואלגוריתמים ספקטרליים המבוססים על בינה מלאכותית. עם פריסת הכלי, הלוחם בשטח מגדיר אזור סריקה על גבי מפה, והרחפן פועל באופן אוטונומי לחלוטין: הוא מתמקם בנקודה האופטימלית, מאבחן חריגות ומחלץ את המיקום המדויק של הדליקה ברמת דיוק של מטרים ספורים – תוך דקות מרגע ההתלקחות וטרם הפיכתה לשריפת ענק. ההתראות ותמונת המצב מועברות בזמן אמת למרכז השליטה של כבאות והצלה.
בגופי החירום והטכנולוגיה מברכים על אבן הדרך. ירון שיין, ראש המו"פ הטכנולוגי בלשכת המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי, ציין כי מדובר בנדבך משמעותי לקיצור זמני התגובה בשטח. משה לוי, מנהל חטיבת כלי טיס צבאיים בתעשייה האווירית, הדגיש את החשיבות בריתום ידע מעולם התעופה והמערכות האוטונומיות לאתגרים אזרחיים ולאומיים.
בנוסף, כרם נבו, סמנכ"לית חטיבת הצמיחה ברשות החדשנות, עמדה על הערך האזרחי של בחינת פיתוחים אלו בסביבה מבצעית, בעוד פרופ' אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון הדגיש את הפיכת המחקר המדעי לכלי מציל חיים. נציב כבאות והצלה, רב-טפסר אייל כספי, סיכם כי מדובר בצעד אסטרטגי ראשון בבניית מערך כבאות חכם ומתקדם, המתמודד באופן ישיר עם אתגרי משבר האקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו