"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלקח המצטבר מ־30 השנים האחרונות ברור: אין פתרונות קסם לאיום התת־קרקעי ברצועה

השמדת המנהרות היא תנאי הכרחי לצמצום יכולותיו של חמאס, אך היא מחייבת שליטה בשטח, התמדה ומאמץ הנדסי ומודיעיני מתמשך • כל עוד נותרים מרחבים שבהם הארגון מסוגל לחפור, לשקם ולהתעצם, איום המנהרות לא ייעלם

0השמעה
מנהרה שהושמדה בצפון רצועת עזה , דובר צה"ל
מנהרה שהושמדה בצפון רצועת עזה. צילום: דובר צה"ל

הדיון הציבורי סביב מנהרות חמאס מתמקד כיום בשאלה כיצד נכון להשמיד את התשתית התת־קרקעית שנותרה ברצועת עזה. אולם כדי להבין את גודל האתגר חשוב לזכור שהתופעה לא נולדה ב־7 באוקטובר ואף לא במבצע צוק איתן. היא צמחה במשך עשרות שנים, במקביל לשינויים במציאות הביטחונית ברצועת עזה.

מנקודת מבטי האישית, כמי ששירת כקצין ההנדסה של אוגדת עזה בשנים 1999-1997, ניתן היה כבר אז לזהות את ראשיתו של התהליך. יישום הסכמי אוסלו והנסיגה מערי רצועת עזה, ובכללן העיר רפיח, יצרו מציאות חדשה שבה איבדה ישראל שליטה ישירה במרחבים ששימשו לחפירת מנהרות. בתקופה זו איתרנו את 35 המנהרות הראשונות שחצו מרצועת עזה למצרים – מנהרות הברחה שנראו אז כתופעה נקודתית, אך בדיעבד היוו את תחילתה של מהפכה תת־קרקעית.

הושמדה מנהרה שבה הוחזקו חטופים בעזה // דובר צה"ל

בשנות האלפיים התפתחה התופעה למנהרות תופת שנחפרו מתחת למוצבי צה"ל. לאחר ההתנתקות היא צמחה באופן אקספוננציאלי, כאשר חמאס השקיע משאבים עצומים בהקמת מערך מנהרות התקפיות שחדרו לשטח ישראל, כפי שנחשף במבצע צוק איתן. במקביל הוקמה מתחת לרצועת עזה רשת תת־קרקעית עצומה - מעין "עיר תחתית" - ששימשה לתנועה, לפיקוד, לאחסון אמצעי לחימה, להסתרת מחבלים ולהחזקת חטופים. גם לאחר קרוב לשלוש שנות לחימה המשימה להשמדת התשתית הזו באזורים שבהם צה"ל פועל עדיין רחוקה מהשלמה.

הפתרון היעיל

הניסיון המבצעי שנצבר לאורך השנים מלמד כי כאשר ניתן לבחור בין פיצוץ לבין אטימה באמצעות הזרמת בטון, במקרים רבים הזרמת בטון היא הפתרון היעיל והאמין יותר. מטרתה אינה רק לגרום לקריסת המנהרה, אלא למנוע את האפשרות לחדש את השימוש בה בעתיד. לעומת זאת, פיצוצים עלולים במקרים מסוימים להרחיב חללים קיימים או ליצור קרקע שקל יותר לשקם ולחפור מחדש.

עם זאת, אמצעי ההשמדה, חשוב ככל שיהיה, אינו מהווה תחליף לשליטה בשטח. באזורים שבהם צה”ל שולט באופן מלא יכולתו של חמאס לשקם או לחפור מחדש מנהרות מוגבלת מאוד. לעומת זאת, במרחבים שבהם חמאס ממשיך להחזיק בשליטה, ובהם אזור המוואסי, מחנות המרכז והעיר עזה - עדיין קיימת רשת מנהרות רחבת היקף שלא ניתן יהיה לטפל בה באופן יסודי ללא שליטה מבצעית בשטח.

הלקח המצטבר מ־30 השנים האחרונות ברור: אין פתרונות קסם לאיום התת־קרקעי. השמדת המנהרות היא תנאי הכרחי לצמצום יכולותיו של חמאס, אך היא מחייבת שליטה בשטח, התמדה ומאמץ הנדסי ומודיעיני מתמשך. כל עוד נותרים מרחבים שבהם הארגון מסוגל לחפור, לשקם ולהתעצם, איום המנהרות לא ייעלם. אם מבקשים להבטיח שהמציאות הביטחונית לא תחזור על עצמה, יש להשלים את השגת יעדי המלחמה ולמנוע מחמאס את היכולת לשקם מחדש את התשתית התת־קרקעית שעליה בנה את כוחו במשך שנים.

הכותב הוא מייסד "הביטחוניסטים" וסגן מפקד אוגדת עזה לשעבר

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר