המירוץ אל הקריה נפתח - אתגרי הביטחון לא עוצרים לרגע

לאחר שלוש שנות לחימה רצופות צה"ל שחוק, תקציב הביטחון תקוע, האיום האיראני שוב במרכז סדר היום, הזירות השונות ממשיכות לבעור, והמערכת כולה נדרשת להיערך כבר עכשיו למלחמה הבאה - כשהקודמת עוד לא ממש הסתיימה.

שר הביטחון הבא יידרש להתמודד במקביל עם שיקום צה"ל ובניין הכוח, משבר כוח האדם בסדיר, בקבע ובמילואים, המאבק בהתעצמותה של איראן, ניסיון למנוע את שיקום חמאס, שמירת ההישגים מול חיזבאללה, המציאות הנפיצה ביהודה ושומרון, סוגיית גיוס החרדים, היחסים עם ארה"ב והמאבק על התקציב. במילים אחרות, הוא לא יזכה אפילו ליום אחד של חסד.

איראן בראש סדר העדיפויות

בהנחה שלא יחולו עד הבחירות שינויים דרמטיים, כמו נפילת המשטר האיראני, איראן תמשיך להיות איום מרכזי על ישראל.

חיסול ההנהגה האיראנית במסגרת מבצע שאגת הארי הביא להקצנה משמעותית בקרב המשטר החדש, ומשמרות המהפכה הם שמנהלים בפועל את המדינה. ההערכה - טהרן מבינה שהדרך היחידה להבטיח את הישרדות המשטר היא פריצה מהירה וחשאית לגרעין. במקביל האיראנים פועלים לשיקומם של מערכי הטילים והכטב"מים, לשחזור יכולות ולהפקת לקחים.

כדי להתמודד עם האתגר הזה תידרש מדיניות ברורה, לצד תקציבים שיאפשרו לצה"ל להיערך. אלא שכבר כעת מערכת הביטחון מתריעה כי המחסור בתקציב פוגע ביכולתה להתכונן לעימות הבא.

בחזרה לעזה

ההסדר שהביא להשבת כל החטופים לא סיים את המערכה ברצועה. צה"ל שולט כיום ביותר מ־60% משטח עזה ומעוניין להרחיב את השליטה עד 70%. אלא שגם כשהוא מוקף מכל עבר, חמאס ממשיך לשקם את כוחו הצבאי והאזרחי, בין השאר באמצעות סיוע הומניטרי והברחות. ארגון הטרור שביצע את טבח 7 באוקטובר אמנם נחלש, אך הוא רחוק מהכרעה. השאלות שיעמדו בפני שר הביטחון הבא ברורות: כיצד לעצור את התהליך שיקום חמאס, כיצד לשמר חופש פעולה צה"לי במסגרת האילוצים המדיניים, כיצד להתנות את שיקום הרצועה בפירוז וכיצד למנוע הידרדרות למערכה נוספת.

עצירת חיזבאללה

חיזבאללה ספג פגיעות בשלוש השנים האחרונות, אך הוא עדיין מחזיק ביכולות משמעותיות. האתגר יהיה למנוע את התחזקותו ולהמשיך לנתק אותו מאיראן. לשם כך, בישראל מבקשים לחזק את ממשלת לבנון ולאפשר לה לקבל אחריות על חלקים מדרום המדינה. אולם במערכת הביטחון ספקנים באשר ליכולתה לעשות זאת - לאחר שלא הצליחה לממש את התחייבויותיה לפירוזו של חיזבאללה בזמן הפסקת האש בנובמבר 2024.

במקביל, במערכת הביטחון סבורים כי על צה"ל להמשיך להחזיק ברצועת הביטחון בדרום לבנון כדי להרחיק איומים מהגבול, אולם לא ברור עד כמה מדיניות זו תהיה מקובלת על ארה"ב ועל ממשלת לבנון לאורך זמן. לא מן הנמנע שחיזבאללה ינסה בשלב זה או אחר לחדש את האש לכיוון ישראל.

חבית הנפץ של יו"ש

יהודה ושומרון הם כמו חבית נפץ. בשלוש השנים האחרונות, בעבודה שיטתית ומאומצת נגד קיני הטרור, הצליח פיקוד מרכז להפחית את מספר אירועי הטרור. אך כפי שהוכיחו אירועי הימים האחרונים, כל אירוע קטן עלול להיות זרז להתפרצות משמעותית.

במקביל, נאלץ צה"ל להתמודד גם עם עלייה בפשיעה הלאומנית, שמסיטה כוחות ממשימות סיכול אל משימות אכיפה נגד יהודים. כמו כן, הרחבת ההתיישבות מציבה אתגר נוסף: הקמת עשרות חוות ויישובים חדשים מחייבת הקצאת כוחות, בשעה שצה"ל נמצא בשלוש רצועת ביטחון - בלבנון, בסוריה ובעזה. שר הביטחון הבא יצטרך לבחון את המדיניות הישראלית בהקשר זה ולמצוא דרך להתמודד עם גל הפשיעה של המתיישבים היהודים. זו אינה מטופלת כרגע כראוי בידי הגורמים האמונים על כך - צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל ובתי המשפט.

המרוץ לבניין הכוח

שלוש שנות מלחמה שחקו את צה"ל בכל תחום - ממלאי התחמושת, דרך כלי הרכב והרק"ם ועד למערכים הלוגיסטיים וההגנתיים.

כעת נדרש הצבא לחדש מלאים, להפיק לקחים ולהטמיע אותם בתוכניות בניין הכוח. הבעיה המרכזית היא שאין לכך תקציב. גורמי ביטחון מזהירים כי משרד האוצר מעכב את העברת 40 מיליארד השקלים הנדרשים לצורך השלמת הפערים, אף שראש הממשלה הורה להעביר מיידית 12 מיליארד שקלים מתוכם. במערכת הביטחון מזהירים כי בעוד אויבי ישראל כבר מאיצים את מרוץ החימוש שלהם, ישראל מתקשה להדביק את הקצב.

משבר כוח האדם

אם יש איום אחד שמטריד את צמרת המערכת יותר מכל, זהו משבר כוח האדם. שנות המלחמה שחקו את הצבא הסדיר, הכבידו באופן חסר תקדים על מערך המילואים והובילו לעזיבת קצינים רבים. החשש במערכת הוא שאם המגמה תימשך, יהיה קשה מאוד - ואולי בלתי אפשרי - לשקם את הצבא בשנים הקרובות.

לצד זאת ניצבת סוגיית גיוס החרדים. מי שייכנס למשרד הביטחון יידרש לקבל הכרעות שלא יהיה אפשר עוד לדחות.

הקשר עם וושינגטון

לצד האתגרים המבצעיים, על שר הביטחון יהיה לשמר את מערכת היחסים הביטחונית עם ארה"ב, שהגיעה לשיאה במלחמה באיראן - החל מהסיוע הביטחוני והרכש, דרך שיתופי הפעולה המודיעיניים ועד לתיאום המדיני והמבצעי בזירות השונות.

הקשר עם הרמטכ"ל

הניסיון מלמד כי לא פחות מהאיומים מבחוץ, גם מערכת היחסים בין שר הביטחון לרמטכ"ל משפיעה על תפקוד מערכת הביטחון. היו בעבר שיתופי פעולה מוצלחים, אך גם עימותים חריפים - מפרשת הרפז ועד המשברים בשנים האחרונות בין השר ישראל כ"ץ לרמטכ"ל אייל זמיר - שפגעו בצה"ל קשות. אחד האתגרים הראשונים של שר הביטחון הבא יהיה לבנות מערכת יחסים מקצועית, עניינית ונטולת מאבקי אגו עם צמרת צה"ל.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

אין זמן להסתגלות

בשורה התחתונה, שר הביטחון הבא לא יקבל תקופת הסתגלות. כבר מיומו הראשון בתפקיד יידרש לקבל החלטות שיכריעו כיצד ייראה צה"ל בשנים הקרובות, כיצד תיראה תפיסת הביטחון של ישראל ואם מערכת הביטחון תצליח לעבור מהישרדות לשיקום. במילים אחרות, המשימה שלו לא תהיה רק לנהל את המלחמה הבאה - אלא לבנות מחדש את הצבא שאמור לנצח בה.