מנועי ההסתה פועלים באין מפריע - ויו"ש מתקרבת לנקודת רתיחה

פיגועי הדקירה האחרונים ביהודה ושומרון ופיגוע הירי באזור חוות גלעד מעוררים שוב את השאלה אם אנו עומדים בפני גל טרור ביו"ש, לאחר תקופה של שקט יחסי בזירה זו. הנטייה המיידית היא לבדוק אם מדובר ב"יד מכוונת" של תשתיות טרור ממוסדות. ככל הנראה, מאופי הפיגועים עולה כי לא מדובר בהכוונה איראנית או בפעילות של ארגוני הטרור. פיגועי הדקירה נראים כפיגועי בודדים ספונטניים, ואילו הפיגוע בחוות גלעד היה ניצול הזדמנות במהלך אירוע חיכוך, ולא פיגוע מתוכנן המבוסס על תשתית טרור ממוסדת.

עם זאת, הפיגועים הללו עשויים להצית גל טרור בזירה שעד כה הייתה רחוקה משאול המלחמה בחזיתות האחרות. זהו הדפוס המובהק של טרור הבודדים, שמנוצל ומופעל גם בידי גורמים ממוסדים, באופן מבוזר ובאמצעות השראה. לרוב, הוא אינו נשען על מפקדות או על היררכיה פיקודית, אלא מונע מדלק תודעתי, מהסתה ברשת ומנסיבות סביבתיות מקומיות.

כדי לרדת לשורשי התופעה הנוכחית, יש לצלול אל המרחב התודעתי של הצעיר הפלסטיני הבודד. המנוע המרכזי של ההסתה ושל הנעת פעילות טרור הבודדים נמצא ברשתות החברתיות ונשען על שני צירים מרכזיים. הציר הראשון הוא המצב הקשה והסבל המתמשך ברצועת עזה, המשמשים מנוף רגשי עוצמתי ויעיל לתחושות נקם, תסכול וסולידריות לאומית גואה. הציר השני, והמסוכן מכולם, הוא הנרטיב הדתי שניזון מהסיסמה הוותיקה המזינה את פיגועי הבודדים: "אל אקצא בסכנה".

מנועי ההסתה והזרזים בשטח

המתיחות הביטחונית והדתית סביב הר הבית גברה בשבועות האחרונים על רקע אירועי תשעה באב. הווקף המוסלמי, המשמש מנוע הסתה מרכזי, פרסם הודעות דרמטיות על "התפרצויות מתנחלים אל מסגד אל אקצא" - הכינוי הקבוע לעליית יהודים להר הבית במסגרת מסרי ההסתה.

הודעות אלה זוכות להדהוד ברשתות החברתיות ונתפסות ברחוב הפלסטיני לא כדיווח חדשותי, אלא כקריאה להצלת מסגד אל אקצא מכיבוש ומהשתלטות. הסיסמאות אף הוחרפו מאזהרות בנוסח "אל אקצא בסכנה" להודעות דרמטיות מסוג "אל אקצא נכבש" - טריגר מיידי ואפקטיבי, שממיר תסכול מתמשך והסתה רציפה בהחלטה רגעית וספונטנית לצאת ולבצע פיגוע.

לתשתית התודעתית, שרובה פועלת באין מפריע, מתווספים שני זרזים סביבתיים. הזרז הראשון הוא תנופת הבנייה הישראלית ביו"ש וריבוי אירועי החיכוך היומיומיים בצירים, במאחזים - חלקם בלתי חוקיים - ובחוות החקלאיות. כניסות לכפרים פלסטיניים ללא תיאום עלולות לגבות מחיר כבד אף יותר מזה של האירוע האחרון בחוות גלעד. גורמי ביטחון מתריעים בצדק מפני פעולות אלה, וכן מפני קריאות לנקמה שעלולות להסלים את גל הטרור.

הזרז השני הוא חולשתה של הרשות הפלסטינית. בכל הנוגע למערך ההסתה, הרשות הפלסטינית היא חלק מהבעיה. היעדר משילות אפקטיבית והשחיקה בלגיטימציה שלה ברחוב הפלסטיני מייצרים ואקום מנהיגותי מסוכן, המאפשר ללהבות התודעתיות להתפשט בחופשיות.

הכשל התודעתי והמשפטי

מול האיום בגל מחודש של פיגועי בודדים, הכשל של מדינת ישראל הוא בעיקר תודעתי ומשפטי. אוזלת היד מול מנועי ההסתה בולטת, בין היתר, בפסק הדין המגוחך שניתן השבוע נגד כמאל אל-ח'טיב, סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, לאחר משפט ממושך בגין הסתה. המסר שנקלט ברחוב הוא של חולשה מול הסתה קיצונית.

לצד הטיפול החלקי בהסתה ברשתות החברתיות, המענה הסיכולי של שב"כ וצה"ל, שמונעים עשרות פיגועי בודדים מבעוד מועד, לא יספיק. התמודדות אפקטיבית מחייבת החמרת ענישה על הסתה וקפיצת מדרגה בטיפול במרחב הסייבר והתודעה. ללא טיפול שורשי, לצד הרגעת האש הדתית סביב הר הבית, המערכת תמשיך להתעטף באמצעי הגנה, בעוד הפיגוע הספונטני הבא נרקם ברשת.