"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

מכתב האזהרה לסמוטריץ': "הכסף מהאוצר לא הגיע - וכשירות צה"ל בסכנה"

יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט במכתב חריף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': משרד האוצר מעכב מיליארדי שקלים שהובטחו לביטחון • ביסמוט מזהיר: "פגיעה ממשית בכשירות צה"ל, בהשלמת המלאים ואיבוד מקום בפסי ייצור קריטיים" • הרקע: פער של 40 מיליארד שקלים בעקבות מבצע "שאגת הארי" שראש הממשלה כבר הורו להעביר - אך הכסף נתקע באוצר

,עודכן
0השמעה
מכתב האזהרה לסמוטריץ': "הכסף מהאוצר לא הגיע - וכשירות צה"ל בסכנה". צילום: דובר צה"ל

מכתב חריף ששיגר היום (שלישי) יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', חושף כי משרד האוצר מעכב העברה של מיליארדי שקלים שאושרו למערכת הביטחון. הצעד גרר אזהרה חסרת תקדים מפני פגיעה ישירה במוכנות צה"ל ובכשירות הכוחות.

במכתב שנחשף כעת מבהיר ח"כ ביסמוט כי תקציב הביטחון שאושר בוועדה עומד על 143 מיליארד שקלים, בהתאם לחוק שעבר בכנסת במרץ האחרון. למרות שחלפו ארבעה חודשים מאז, טרם תקצב משרד האוצר את משרד הביטחון וקיים פער של מיליארדי שקלים. מעבר לכך, בסוף חודש יוני סיכם ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוספת תקציב של 40 מיליארד שקלים, מתוכם הנחה להעביר 12 מיליארד שקלים באופן מיידי, לצד הרשאה להתחייב בעסקאות עתידיות בסך 131 מיליארד שקלים. אלא שגם הנחיה זו לא מומשה, ופנייה תקציבית בנושא אף לא הוגשה לוועדת הכספים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אזהרה חסרת תקדים,צילום: יוסי זליגר

"אי-תקצוב הסכומים שאושרו באופן מיידי מביא בפועל לפגיעה ממשית בתכנית של משרד הביטחון וצה"ל להחזרה לכשירות וכוננות, השלמת מלאים ורכש חימושים", מזהיר ביסמוט במכתבו. מעבר לסיכון הביטחוני, מתריע יו"ר הוועדה מפני נזק כלכלי ארוך טווח: השיתוק יוביל לאיבוד מקום בפסי הייצור הבינלאומיים של פלטפורמות נשק קריטיות – מה שיביא בהכרח לחוסר יעילות כלכלית ולהתייקרות הרכש. "אני קורא לממש את החלטות הכנסת וראש הממשלה באופן מיידי ולהעביר פניות בהתאם", סיכם.

על רקע הדברים, בעקבות מבצע "שאגת הארי" וכניסת כוחות צה"ל לדרום לבנון – מהלכים שלא תוכננו במסגרת תקציב 2026 – נוצר פער תקציבי עצום של 40 מיליארד שקלים במערכת הביטחון. כבר בתחילת חודש מאי סיים צה"ל את התקציב שעמד לרשותו, ונאלץ להקפיא שורה ארוכה של פעילויות קריטיות, בהן הצטיידות חירום, הקמת מוצבים והחזרת הכוחות לכשירות.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט,צילום: אורן בן חקון

לאחר שמשרד האוצר סירב להעביר את הכספים, התערב ראש הממשלה והכריע כי יש להכיר בפער. הצדדים סיכמו על העברה מיידית של 12 מיליארד שקלים, כאשר 25 מיליארד שקלים נוספים אמורים היו לעבור עד סוף השנה. אלא שגורמים באוצר רמזו כי אין בכוונתם להעביר את 25 המיליארדים הנוספים – וכפי שחשף מכתבו של ביסמוט, בפועל גם הסכום הראשוני לא הועבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר