הדריכות הביטחונית בדרום התגברה היום (ראשון), לאחר ששגרירות ארה"ב בירדן הודיעה כי נמל התעופה הבינלאומי והנמל הימי בעקבה פונו בעקבות "איום ממוקד ואמין". בירדן הכחישו את הודעת השגרירות וטענו כי האתרים פועלים כרגיל. בתוך כך, ביישובי הערבה התיכונה הותקנו מערכות תצפית ניידות מתקדמות על גבי רכבי הביטחון, כחלק מחיזוק המוכנות בגזרה.
נתניהו בסיור בגבול ירדן // דוברות ראש הממשלה
השגרירות האמריקנית בירדן הודיעה כי הרשויות המקומיות פינו את שני האתרים בעקבה, וקראה לאזרחים אמריקנים להימנע מהגעה אליהם ולהישמע להנחיות הביטחון של הרשויות הירדניות. בהודעה לא נמסרו פרטים נוספים על מהות האיום.
זמן קצר לאחר הודעת השגרירות האמריקנית, דובר צה"ל הודיע כי זוהו שיגורים מאיראן לעבר העיר עקבה שבירדן, הסמוכה לשטח ישראל, וכי ייתכנו זליגות לשטח המדינה. בצה"ל ציינו כי בעקבות הירי ייתכן שיופעלו התרעות בדרום, והנחו להיכנס למרחבים המוגנים אם תתקבל התרעה. נכון לעכשיו אין שינוי בהנחיות פיקוד העורף.
שר ההסברה הירדני, מוחמד אל-מומני, הגיב על הודעת שגרירות ארה"ב ואמר ל"אל-ערביה": "לא הוצאנו אף צו פינוי לנמל התעופה או לנמל בעקבה. נמל התעופה והנמל הימי של עקבה פועלים כרגיל. הנמל עובד במלוא התפוקה". לטענתו, "לא נרשמו אצל הגורמים הירדניים הרלוונטים איומים פוטנציאליים במהלך השעות האחרונות".
ההתפתחויות משני צדי הגבול ממחישות את הרגישות הביטחונית במרחב הדרומי, הכולל גבול יבשתי ארוך, נמלים, נתיבי תעופה ומוקדים אזרחיים ותיירותיים.
מערכות תצפית ניידות על רכבי הביטחון
בתוך כך, כחלק מהמשך חיזוק המוכנות הביטחונית לאורך הגבול המזרחי, הותקנו מערכות תצפית ניידות מתקדמות על רכבי הביטחון של יישובי המועצה האזורית הערבה התיכונה. המערכות נועדו לשפר את יכולות התצפית וההתמצאות בשטח, ולאפשר לכוחות המקומיים לקבל תמונת מצב ברורה ומהירה יותר בשגרה ובחירום.
המערכות מאפשרות תצפית ביום ובלילה, וניתן להעבירן במהירות בין מוקדים שונים בהתאם לצורך. הניידות אמורה להעניק לכוחות הביטחון המקומיים גמישות מבצעית ולאפשר תגובה מהירה ויעילה יותר לאירועים בשטח.
עלות כל מערכת נאמדת בכ-100 אלף שקלים. במועצה מציינים כי התקנתן מצטרפת לשורה של פעולות לחיזוק מערך הביטחון והמוכנות ביישובים.
"ברית של צורך, לא של נוחות"
ברקע עומד שיתוף הפעולה הביטחוני המתמשך בין ישראל לירדן, שמתקיים גם בתקופות של מתיחות מדינית, ביקורת פומבית והתנגדות ברחוב הירדני לקשרים עם ישראל. חרף הפער בין הרטוריקה כלפי חוץ לבין הפעילות מאחורי הקלעים, שיתוף הפעולה בין המדינות נחשב משמעותי ונשען על אינטרסים ביטחוניים משותפים.
אחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את הקשר הוא תפיסת האיום האיראני. לאורך השנים פעלו ישראל וירדן בתיאום מול ניסיונות חתרנות, הברחות ואיומים לאורך הגבול. שיתוף הפעולה כולל גם ניטור של גורמים עוינים ותיאום בין כוחות הביטחון בשטח.
במהלך העימותים האחרונים באזור מילאה ירדן תפקיד גם בהתמודדות עם טילים וכטב"מים שחדרו למרחב האווירי שלה. לפי פרסומים שונים, מערכות התרעה ויירוט מתקדמות פועלות משטחה, ובסיס חיל האוויר הירדני מואפק א-סלטי משמש מוקד פעילות של כוחות אמריקניים ואירופיים מול האיום האיראני.
גורמים שחקרו את היחסים בין המדינות הגדירו את הקשר כ"ברית של צורך, לא של נוחות". ירדן מבקשת להגן על יציבותה ועל ריבונותה, בעוד שישראל רואה ביציבות הממלכה מרכיב מרכזי בביטחון הגבול המזרחי. היחלשות של ירדן עלולה מבחינת ישראל לפתוח חזית נוספת, ואילו ההסלמה האזורית חושפת גם את ירדן עצמה לאיומים ישירים.
האזהרה מפני מתקפה על אילת
הרגישות בגזרה קיבלה ביטוי נוסף לפני כחודש, כאשר פורסם כי ראש השב"כ, דוד זיני, הזהיר בדיונים סגורים כי "7 באוקטובר הבא יהיה באילת", והורה להיערך לתרחיש של מתקפה על העיר.
לפי הדיווח, זיני הצביע על אפשרות של חדירה קרקעית, בין היתר מגבול ירדן, וכן על תרחיש של חדירה מן הים. בשב"כ הדגישו אז כי "אין מידע או התרעה קונקרטית", וכי מדובר בתכנון מבצעי ובלמידת האיומים בגזרות השונות.
הצבת מערכות התצפית בערבה התיכונה משתלבת במאמץ רחב יותר לחיזוק ההגנה על הדרום והגבול המזרחי - לא על בסיס התרעה נקודתית, אלא כחלק מהיערכות לתרחישים אפשריים וצמצום פערים לפני שעת חירום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו