"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בין חוק למציאות: הקרב האמיתי על גיוס חרדים מתרחש מתחת לרדאר
חוק לימוד תורה והקפאת מעצר עריקים אולי מסעירים את הכנסת - אך השינוי האמיתי נבנה בתוך החברה החרדית עצמה: יותר צעירים משתלבים, הלגיטימציה גדלה, והעתיד יוכרע בקהילה - לא בספר החוקים
השתלבות חיילים חרדים. צילום: אורן בן חקון

בין חוק למציאות: הקרב האמיתי על גיוס חרדים מתרחש מתחת לרדאר

חוק לימוד תורה והקפאת מעצר עריקים אולי מסעירים את הכנסת - אך השינוי האמיתי נבנה בתוך החברה החרדית עצמה: יותר צעירים משתלבים, הלגיטימציה גדלה, והעתיד יוכרע בקהילה - לא בספר החוקים

אלחנן וסרמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בימים האחרונים נחקקו שני חוקים שעוררו סערה ציבורית - חוק יסוד: לימוד תורה והחוק להקפאת מעצר עריקים. אפשר לתמוך בהם ואפשר להתנגד להם, אבל דבר אחד ברור: הם הציפו מחדש את אחת המחלוקות העמוקות ביותר בחברה הישראלית.

לימוד תורה היה ויישאר יסוד מרכזי בעם היהודי, עם חוק ובלעדיו. מי שלומד תורה מתוך אמונה לא זקוק לחקיקה כדי להמשיך לעשות זאת. מנגד, מי שמבקש לראות שוויון בנטל לא ישתכנע בגלל סעיף כזה או אחר בספר החוקים. אבל בזמן שהוויכוח הציבורי הולך ומקצין, נדמה שאנחנו מפספסים את מה שקורה בשטח.

יש נטייה לחשוב שכל חלקי החברה הישראלית מסתכלים על אותה מציאות ומגיעים למסקנות שונות. זו טעות. בחברה החרדית, תהליכי קבלת ההחלטות אינם מושפעים מחוק, מהחלטת ממשלה או מכותרת בעיתון, אלא מדינמיקה קהילתית. חוק יסוד: לימוד תורה כמעט לא משנה את המציאות של הצעיר החרדי, שלא שואל מה נכתב בספר החוקים. הוא שואל איך ייראו החיים שלו, מה יקרה בתוך הקהילה שלו ואם יוכל להמשיך לחיות במסגרת שהוא מכיר.

מי שמביט על החברה החרדית מבחוץ עשוי לחשוב שהיא קפאה. המציאות הפוכה - בשנים האחרונות היא עוברת שינוי עמוק. אם בעבר המאבק היה סביב עצם היציאה ללימודים אקדמיים, כיום הם הפכו במקרים רבים לדבר מקובל. מוקד המאבק עבר לזירה אחרת: השירות הצבאי. פעמים רבות המסר אינו "אל תתגייס" בגלל דיון על הצבא, אלא משום שזהו הגבול הקהילתי החדש שנוצר.

אל תפריעו לנואם אנחנו באמת רוצים לראות יותר צעירים חרדים מתגייסים, זה לא יקרה בגלל חוק כזה או אחר. זה יקרה אם נדע לעבוד נכון עם התהליכים שמתרחשים בתוך החברה החרדית עצמה. והתהליכים האלה כבר מתרחשים. אנחנו רואים עלייה עקבית במספר הצעירים החרדים שבוחרים להתגייס, בעיקר למסלולים עורפיים ומקצועיים. במקביל, מכינות קדם־צבאיות וישיבות הסדר חרדיות קמות ומתפתחות בקצב מהיר. אלה אולי לא תהליכים שמייצרים כותרות, אבל הם מייצרים לגיטימציה קהילתית ושינוי אמיתי.

ההצבעה על חוק יסוד: לימוד תורה במליאה, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

כך בדיוק נראה שינוי חברתי. הוא לא מתחיל בקפיצה ישירה ליחידות הלוחמות. ככל שיותר צעירים ישתלבו במסלולים הראשונים, כך תתרחב הלגיטימציה, ובהמשך נראה גם יותר חרדים שבוחרים בשירות קרבי. אפשר להיות צודקים ואפשר להיות חכמים. ענישה שתרחיק צעירים שנמצאים על סף קבלת החלטה לא תגדיל את הגיוס - היא רק תרחיק מועמדים רלוונטיים. עטיפה טובה, יצירת שגרירים, קהילה תומכת ואפשרות להשתלב בלי לוותר על הזהות החרדית - אלה הם הכלים שמייצרים שינוי אמיתי.

אנחנו בעיצומו של תהליך היסטורי של חיבור בתוך עם ישראל. הדרך אינה פשוטה, אבל היא כבר בעיצומה. אפשר להמשיך להתווכח על חוקים, ואפשר לבחור לבנות מציאות. את המציאות הזאת אנחנו כבר בונים בשטח. אל תפריעו לנו להשלים אותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...