"השיח הגובר בישראל על האצת תהליכי בניין הכוח הצבאי של חמאס בעזה נועד רק להצדיק את התוקפנות הישראלית הנמשכת באזור זה" - כך האשים דובר חמאס, חאזם קאסם, בראשית השבוע. הוא הדגיש כי אירגונו ממשיך להיות מחוייב להסכם הפסקת האש וקרא למדינות המתווכות ללחוץ על ישראל לעצור את הפרותיה.
בצמרת חמאס מוטרדים מהפניית הזרקור אל הזירה העזתית. המלחמה באיראן ובלבנון שמשכה אליה את עיקר תשומת הלב והיכולות הצבאיות של ישראל, הקלה מעליו חלק מהלחצים. הוא ייצב את מערכיו, הוסיף לבסס את משילותו והגביר את מאמציו לשיקום יכולות צבאיות. רצף החיסולים בשורותיו החזיר אותו אל המציאות העגומה ואת בכיריו למעמקי המנהרות.
הדיווחים על כך שמועצת השלום נתנה את הסכמתה השקטה למדיניות החיסולים וצמצום השטח על ידי ישראל, מטרידים את ראשיה. הם שולפים את הנוסחאות היצירתיות שהכינו מבעוד מועד כדי לגנוב את דעת הציבור והמדינות המתווכות. אך ללא שום כוונה להתפרק מנשק. אין בכוונתם להיענות אפילו לנוסחה המרוככת של ניקולאי מלאדנוב, שבאופן זמני היה מוכן להסתפק ב"ריכוז, איחסון או הקפאת השימוש בנשק".
הרשימה המתארכת של הפעילים המחוסלים, מספקת להם המחשה לא רק באשר ליכולות המודיעין והסיכול של כוחותינו, אלא גם להצלחתה של ישראל לממש מדיניות זו למרות ההסדרים המגבילים שחמאס והמדינות המתווכות ניסו לכפות עליה.
מנקודת מבטה של ישראל, יש ברשימה הזו גם משהו פחות מעודד: היא ממחישה את האיום הגובר והולך מתוך שטחי הרצועה.
בנוסח הודעותיו של דובר צה"ל על החיסולים, ניתן למצוא רמזים לכך. חלק ניכר מהמחבלים שחוסלו היו כאלה ש"קידמו מתווי טרור נגד כוחותינו הפועלים ברצועת עזה".
חלק מהתקיפות היו נגד תשתית תת-קרקעית שחמאס ניסה לשקם לאחר הפסקת האש ונגד פירי שיגור ומשגרים שהיו בשימוש האירגון. אפשר לצרף גם את אלה לאינדיקציות על מאמצי השיקום של אירגון הטרור.
לא לאפשר חיקוי של חיזבאללה
לאורך השנים, הזירה הלבנונית סיפקה לחמאס אין ספור לקחים אסטרטגיים באשר לבניין-כוחו ולהתמודדות הצבאית עם ישראל. כך, בין השאר, הקמת צבא-חמאס, תפיסת "תת-הקרקע" שחיזבאללה היה החלוץ ליישמה במסגרת "שמורות טבע" בדרום לבנון ואימוץ עיקרון העתקת הלחימה לשטח האוייב. חמאס למד את המודלים של חיזבאללה והתאים אותם לאילוציו ולמאפיינים היחודיים של הזירה העזתית.
לא צריך דמיון מופרע כדי לנחש מה עובר בראשיהם של בכירי חמאס, כשהם רואים את הסרטים שחיזבאללה מפיץ על השימוש הרחפנים וכשהם שומעים על הפגיעות שנשק זה מסב לישראל.
חמאס שהוכיח את יכולותיו בתחום הזה במתקפה ב-7 באוקטובר ועוד לפניה, עלול למצוא בו את הפתרון המבצעי לאילוצים שבהם הוא נתון כיום.
הדרך עד לבנייתו של איום משמעותי מסוג זה, עלולה להיות קצרה, אם נתיבי ההברחות לא יסכרו. זהו אמצעי המניעה החשוב ביותר נגד בנייתה של יכולת זו. בנוסף לכך, חיוני לתקוף ולהשמיד כל מה שנוגע לתחום הרחפנים: אמצעים, מתקנים ואנשים שקשורים בכך.
במקום להתבשם מהצלחה סיכולית פה ושם בתחום ההברחות, כדאי לשאול מה איננו מצליחים לסכל. ובכלל, על רקע הדיווחים הסותרים בנוגע למצבו של חמאס, טוב יהיה אם תוצג לציבור על ידי גורם רשמי תמונה בהירה ומפורטת לא של הפעילים והיכולות שישראל השמידה, אלא של מה שנותר בידי חמאס: סדר-הכוחות, כמות המנהרות ואורכן, אמצעי לחימה – סוגים וכמויות, תשתיות ייצור נשק וכו'. לא הכל אנחנו יודעים ולא על כל מה שידוע ניתן לדווח. גם אם התמונה תהיה חסרה, היא עדיין תהיה טובה יותר מקטעי מידע, ספקולציות או פרשנויות מטעם.
נתניהו מול טראמפ
שלושה אירועים עלולים להשפיע על המדיניות הביטחונית של ישראל בתקופה הקרובה ואולי אף לסכן את הישגיה. הראשון - בחירות האמצע בארה"ב ושאיפתם של טראמפ ואנשיו לשמר יציבות מירבית לפחות עד 3 בנובמבר.
השני - המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן על הסכם הגרעין והנסיונות שייעשו מצד המשטר בטהרן להשתמש בכך כמנוף לחץ על ישראל באמצעות האמריקנים ולהגביל את הפעילות הישראלית ואולי אפילו את נוכחותה בזירות השונות.
והאירוע השלישי - מערכת הבחירות בישראל.
השגיאה שאפשרה לארה"ב לחבר את זירת לבנון להפסקת האש עם איראן חייבת לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל, כלקח באשר להתנהלות הנדרשת מול וושינגטון. ביחס לעזה, משמעות הדברים היא כי יש להיזהר מפני כל יוזמה ומהלך שיקשרו בינה לבין סוגיות אזוריות אחרות.
נכון לגלות חשדנות רבה ביחס לסיכויים להפעיל "ועדת טכנוקרטים" או מנגנונים אחרים שכביכול נקיים מחמאס במציאות שבה עזה היא עדיין חמאס.
בזירה שממנה הכל התחיל, ישראל לא יכולה להתפשר על השגת כל מטרותיה. הסרת האיום מזירה זו – הוא הישג חשוב, אך לא מספק! מניעת בנייתו מחדש של האיום, מיטוט מוחלט של היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ופירוז האזור מנשק – הם יעדים שישראל חייבת להשיג. עד אז, יש להשאיר את עזה כזירה פתוחה.
הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, כיהן כראש המל"ל בשנים 2017-2021
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו