דאגה בצה"ל: שחרור המילואימניקים הנרחב - והחשש ממחסור ברכש הכרחי

בצה"ל נערכיםלשחרור של כ-10,000 אנשי מילואים עד סוף החודש, בשל היעדר מקורות תקציביים, ולהפחתת היקף המשרתים לכ-50 אלף במקום כ-60 אלף כיום, כך נודע ל"ישראל היום". ההחלטה הסופית בנושא צפויה להתקבל בימים הקרובים, וההערכה היא כי צמצום היקף המילואים יחסוך לצה"ל כ-2.5 מיליארד שקלים עד סוף השנה.

עם זאת, בצה"ל מציינים כי גם הצמצום הזה לא יסייע בפתרון הפער התקציבי, שעומד עדיין על כ-40 מיליארד שקלים. למרות התנגדות משרד האוצר, ובהתאם להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו מהשבוע שעבר, הכיר משרד האוצר בפער התקציבי, ו-15 מיליארד שקלים יועברו למשרד הביטחון באופן מיידי.

באשר ל-25 מיליארד השקלים הנותרים, סיכם ראש הממשלה כי הם יועברו למשרד הביטחון עד סוף השנה "בכפוף לביצועים", כלומר, בכפוף לפער התקציבי.במערכת הביטחון אינם בטוחים כלל שהכסף אכן יועבר, למרות ההכרה בפער, בין היתר משום שהוא אמור להיות מועבר החל מחודש אוקטובר - במהלך מערכת הבחירות או לאחריה - כשלא ברור אם יהיה מי שיאשר את העברת התקציב. גורמים בכירים טוענים כי המונח "בכפוף לביצועים" בעייתי, שכן הכסף חסר כבר כעת, ללא קשר למה שיקרה עד סוף השנה.

יצוין כי ללא 15 מיליארד השקלים שאמורים לעבור באופן מיידי, צה"ל היה נאלץ לשחרר את רובם המוחלט של אנשי המילואים ולהותיר את הגזרות השונות ללא כוחות מילואים.

בתוך כך, השבוע אמורה להתכנס ועדת השרים להצטיידות כדי לאשר למערכת הביטחון מלאי תחמושת לאוויר וליבשה. מדובר בעסקאות בהיקף של מיליארדי שקלים, הכוללות בין היתר מיירטים למערכות ההגנה האווירית וכן פלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות.בצה"ל מציינים כי מדובר ברכש הכרחי לצורך שיקום הצבא לאחר המלחמה הארוכה, אך מודאגים שלא יאושרו כל הצרכים שהוצגו.

נזכיר כי נתניהו אישר למערכת הביטחון תוכנית הצטיידות בהיקף של 350 מיליארד שקלים לעשור, אלא שהעשור הוארך ל-13 שנים. מתוך הסכום הכולל כבר קיבלה מערכת הביטחון 40 מיליארד שקלים לטובת רכש טייסת F-15 שנייה וטייסת F-35 רביעית. בנוסף, קיבלה מערכת הביטחון אישור להתחייב על 130 מיליארד שקלים נוספים מתוך יתרת התוכנית.

הבעיה המרכזית: קיצור שירות החובה

אולם הסוגיה שמטרידה יותר מכל את צמרת צה"ל היא קיצור שירות החובה. עד תום מושב הכנסת האחרון לפני הבחירות נותרו פחות משבועיים, אך בצה"ל סבורים כי הקואליציה עוסקת בנושאים אחרים ואינה מקדמת את החקיקה הנדרשת מבחינת הצבא.

על פי הנתונים העדכניים, קיצור השירות מ-32 ל-30 חודשים בינואר הקרוב צפוי לגרוע מצה"ל כ-8,000 חיילים נוספים. את רובםיידרש הצבא להשאיר בשירות באמצעות צווי 8 או באמצעות גיוס אנשי מילואים נוספים כדי לגשר על הפער שייווצר. בצה"ל מתריעים כבר חודשים ארוכים כי קיצור השירות ל-30 חודשים - שבפועל משמעותו 28 חודשים, משום שהצבא פועל במחזורי גיוס של ארבעה חודשים - הוא מהלך שעלול לפגוע קשות בכשירות הצבא, אך לטענתם הנושא אינו זוכה לטיפול מצד הממשלה והקואליציה.