הירידה באינטנסיביות בזירות הלחימה השונות לא הפחיתה מכאבי הראש של צה"ל. במובנים רבים, ההיפך הוא הנכון: כל עוד יורים, יתר העניינים נדחקים למקום נמוך יותר בסדר העדיפויות. כאשר נרשמת רגיעה, הם צפים בעוצמה רבה.
שני עניינים עיקריים כאלה מעסיקים כעת את צה"ל. העניין הראשון הוא סוגית משך השירות הסדיר. ב-1 בינואר צפוי להיכנס לתוקף הקיצור הנוסף בשירות הסדיר, מ-32 ל-30 חודשים. בצה"ל דוחקים בממשלה להשלים את התיקון לחוק (בהצבעה שנייה ושלישית) עד ליציאה לפגרת הקיץ. למרות שהמשמעויות הובהרו לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון כ"ץ ולחברי הקבינט בכל דרך – לרבות במכתבים ששיגר הרמטכ"ל זמיר – לא נרשמה אצלם התרגשות רבה.
קצין בכיר אמר במרירות כי "המחזה של ממשלה אחוזת אמוק שעסוקה 24/7 בריצוי המשתמטים החרדים, בעודה מטיל עומס נוסף על אלה שכבר משרתים, הוא קשה לצפייה".
כפי שנחשף כאן לפני כשבועיים, אם קיצור השירות הסדיר לא יבוטל, יידרש צה"ל לסגור יחידות לוחמות בסדיר ולהטיל עומס נוסף על מערך המילואים. על-פי התוכנית שכבר גובשה גם יקוצצו משימות ותקנים שונים. צה"ל עוסק בנושא בשבועות האחרונים גם על-רקע המצוקה שאליה נקלע, בשל הפער בין הוצאות המלחמה לתקציב שנקבע.
בשבוע שעבר סוכם כי תקציב הביטחון יגדל ב-15 מיליארד שקלים. צה"ל דרש תוספת של 40 מיליארד, והוחלט כי הפער ייבחן שוב בחודש אוקטובר. הסיכוי שזה יקרה בחודש שבו יתקיימו הבחירות קלוש, ולכן נערכים בצה"ל לקצץ משימות כדי לחסוך בתקציב.
בין היתר יקוצצו כיתות הכוננות ביהודה ושומרון, כיתות הכוננות בגבול לבנון וחלק ממשימות הביטחון בגבול סוריה. בצה"ל מבהירים כי הדבר יתאפשר גם על-רקע ההיערכות הקדמית של הכוחות בגזרות השונות, שמקטינה את הצורך במערכי הגנה מעובים בישובים עצמם. כמו כן מתוכנן קיצוץ במספר אנשי המילואים שמאיישים את המפקדות, על-רקע הירידה בעצימות המלחמה.
העניין השני הוא סוגית ההתעצמות והמלאים. צה"ל אמנם קיבל אישור לצאת לדרך בפרויקט ההצטיידות של שתי טייסות קרב חדשות (אף-35 ואף-15 איי), אולם השיהוי בדיונים על חידוש הסיוע הביטחוני האמריקני מטריד מאוד את הצמרת הביטחונית. הסכם הסיוע הנוכחי – שנאמד ב-3.8 מיליארד דולר לשנה ל-10 שנים – אמור לפוג ב-2028, ובממשל האמריקני, וכן בבתי הנבחרים בוושינגטון, גוברים הקולות לבטלו או לצמצמו.
גורם ביטחוני בכיר אמר כי נתניהו הנחה את מערכת הביטחון להיערך לביטול מוחלט של הסיוע בשלהי העשור הבא, כלומר בעוד כ-12 שנים. הוחלט גם להקציב כ-150 מיליארד שקלים בעשור הקרוב להצטיידות, כחלק מתוכנית לצמצום התלות במדינות זרות, בעיקר בחימושים וחלפים.
עם זאת, בצה"ל מזהירים כי התוכנית לביטול-מרצון של הסיוע האמריקני עלולה להיות מסוכנת, משום שאין לישראל יכולת לייצר בעצמה את הפלטפורמות המרכזיות כמו מטוסי קרב, מתדלקים, מסוקים ועוד. "אנחנו חייבים להישאר במעמד של שותף מועדף של ארה"ב", אומר גורם בכיר. "אסור לנו להגיע למצב שבו הממשל יתייחס אלינו כמו אל 'עוד לקוח' שאפשר לסגור לו את השאלטר בכל רגע".
הסיכוי לחידוש המלחמה עם איראן
בשבוע שעבר ביקר בישראל מפקד סנטקום, אדמירל בראד קופר. לבני שיחו הוא נראה מוטרד בעיקר מהנעשה במצר הורמוז. הוא גם לא פסל אפשרות שארה"ב ואיראן לא יצליחו להגיע להסכם, והלחימה תחודש. בישראל מעריכים שהדבר לא יקרה (אם יקרה) לפני בחירות האמצע בנובמבר, ומדגישים את הצורך לבצע מעקב צמוד אחר פרויקט הגרעין האיראני כדי להבטיח שאיראן לא מבצעת מחטפים שיקצרו את דרכה לפצצה.
סנטקום הוא הגורם שאמור לפקח על ההסדר הישראלי-לבנוני. בשיחות בוושינגטון סוכם על תחילתו של פיילוט שבמסגרתו ייסוג צה"ל משני מרחבים בדרום לבנון, וצבא לבנון ייכנס לפעולה במקומו. בימים הקרובים יסוכמו הקריטריונים שעל-בסיסם יוסכם מהו "אזור נקי" (מחיזבאללה), כדי שניתן יהיה להרחיב את הפיילוט גם למרחבים נוספים.
בצה"ל לא מתכוונים לסגת בשלב הנוכחי מהאזור שנתפס מצפון לבופור, שמתחתיו קיימת תשתית תת-קרקעית גדולה של חיזבאללה שבה לכודים עשרות מאנשי הארגון. לאמריקנים הובהר כי הכוונה היא לחסל את המחבלים ולהשמיד את התשתית, כדי שלא לאפשר לחיזבאללה להתבסס בה מחדש בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו