בזמן שהוויכוח על הגיוס נמשך: כ-1,000 בעלי פטור בחרו לשרת

בימים אלו, כאשר השיח הציבורי סביב השוויון בנטל והחובה לשרת את המדינה מגיע לנקודת רתיחה, יש מי שמזכירים לנו מהו האתוס הישראלי האמיתי בגרסתו המזוקקת ביותר. כ-1,000 מתנדבים ומתנדבות סיימו השבוע שירות לאומי משמעותי במגוון רחב של תפקידים בחינוך, בבריאות וברווחה.

הצעירים הללו, בוגרי שלוש תוכניות הדגל הייחודיות של "האגודה להתנדבות" - תוכנית "עוצמה" לצעירים עם מוגבלות, תוכנית "תמורה" לצעירים במצבי סיכון ותוכנית "של"ם" לצעירים מהמגזר הכללי שקיבלו פטור רפואי מהצבא - מוכיחים כי חוסן לאומי אינו נמדד רק בכוח צבאי, אלא בעוצמת הלב והמחויבות החברתית.

השבוע נפגשו מאות מתנדבים ליום שיא חגיגי ולאירוע הצדעה במתחם הסינמה סיטי בראשון לציון. האירוע הגיע לשיאו בטקס חלוקת תעודות הוקרה למתנדבים מצטיינים. הטקס נערך במעמד מנכ"ל הרשות לשירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי, ומנכ"ל האגודה להתנדבות, ירון לוץ, אשר הצדיעו מקרוב לחבר'ה הצעירים.

אדיר בנימין יעקבי מחולון, המתמודד עם מחלה נדירה, מתנדב בשנתיים האחרונות במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ומשמש כמזכיר רפואי: "בהתחלה הייתי מאוד מודאג, חשבתי מה אני אעשה, ואז ראיתי שיש פתרונות נפלאים כמו השירות הלאומי. האגודה להתנדבות נתנה לי מענה צמוד ומעטפת לכל מה שהייתי צריך מסביב. השירות הזה פתח לי כל כך הרבה הזדמנויות. זה לא כמו בבית ספר, זה העולם האמיתי, עבודה לכל דבר. הכרתי שם מלא אנשים טובים ונחמדים, ואני מרגיש שהחוויה הזו מכינה אותי לקראת חיי תעסוקה עצמאיים".

כשהוא נשאל איזה מסר יש לו להעביר לבני נוער אחרים המתמודדים עם מגבלות, הוא אמר: "שתצליחו ותבואו לשירות. אין שום מגבלה לדבר הזה, זה רק פותח דלתות בחיים".

עזאם אילן מחיפה, מתנדב במרכז הרפואי רמב"ם, משתלב במערך הלוגיסטי והתפעולי של בית החולים ורואה בשירות קרש קפיצה ישיר לעתיד שלו: "השירות הלאומי מעניק לי כלים להמשך הדרך ומלמד אותי בפועל מה זה אומר להחזיק עבודה בצורה מקצועית וטובה. אני רואה בצורה ברורה איך זה עוזר לי להשתלב בשוק העבודה. במקביל לשירות, אני מתעסק בגרפיקה. השירות נתן לי את הביטחון. בשנה הבאה התוכנית שלי היא להירשם לאוניברסיטה, ללמוד לימודי גרפיקה מתקדמים".

פייגי ססי וזוהר צור הן שתי מתנדבות שמשרתות יחד במועדון יום לניצולי שואה. הן מגיעות מדי בוקר להפעיל, לשחק, להקשיב ובעיקר להפיג את בדידותם. זוהר: "השירות הלאומי לימד אותי קודם כול לקבל את האחר ולא לפסול שום דבר מראש. אם לומר את האמת, בהתחלה בכלל לא רציתי לעבוד עם אוכלוסייה מבוגרת וקצת חששתי. בסוף הלכתי על זה, והיום אני פשוט מאוהבת בהם. זה מדהים לראות כמה טוב זה עושה לאנשים המבוגרים האלה שמישהו בא, מסתכל עליהם, מתעניין בהם ומעניק להם יחס חם". פייגי: "אני מאוד אוהבת את השירות שלי ונהנית מכל רגע. לשבת איתם, לדבר איתם, השיחות הקטנות האלה, זה מה שעושה להם את היום. השירות נותן לי תחושת משמעות אדירה. זה כיף גדול לעשות משהו שהוא התנדבות מלאה ומבחירה חופשית. כשטוב לך ואתה נהנה, אתה רוצה לתת עוד, ולכן החלטתי להישאר שם לשנה שנייה ולתת עוד מעצמי. כשקמים בבוקר ויודעים שיש אנשים שמחכים רק לך, שרוצים לראות את החיוך שלך וצריכים אותך, אין הרגשה מספקת מזו בעולם".

ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות: "בשנים האחרונות המושג 'חוסן לאומי' הפך ממונח מופשט למציאות יומיומית שאנו חייבים לטפח. החוסן האמיתי של מדינת ישראל נבנה כאן, דרך הצעירים המופלאים הללו. המפגש האישי והקרוב עם המתנדבים הללו מרחיב את הלב וממלא בגאווה. למרות שהצבא העניק להם פטור מסיבות רפואיות או מורכבויות אחרות, הם בחרו להילחם, להתעקש ולתת מעצמם בהתלהבות, בלהט ובמסירות."