מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, התריע היום (רביעי) בכנס הרצליה ה-22 של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן מפני פגיעה במוכנות הביטחונית של ישראל, על רקע עיכובים תקציביים בתוכנית בניין הכוח של צה"ל לעשור הקרוב.
בדבריו הציג ברעם תמונת מצב מדאיגה באשר לקצב ההיערכות של ישראל מול האיומים האזוריים, ובראשם איראן. "בניין הכוח ארוך הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן. אם נמשיך לנהוג כך כמדינה - הסיכון למוכנותה הביטחונית המותאמת של מדינת ישראל יהפוך לגדול ביותר", אמר.
ברעם מתח ביקורת חריפה על אגף התקציבים במשרד האוצר, שלדבריו מעכב את יישום החלטות הממשלה: "אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף', ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך טווח". לדבריו, בזמן שאיראן צפויה להשקיע סכומי עתק בפיתוח יכולות צבאיות, ישראל מתנהלת ב"דרך חתחתים" בירוקרטית שאינה מאפשרת מימוש אסטרטגיה.
בהתייחסו לאיום האיראני אמר: "ההסכמים המתגבשים בעולם, שיכולים להזרים לאיראן מאות מיליארדי דולרים, עלולים להאיץ באופן דרמטי את בניין הכוח שלה. מול סכנת התעצמות כזו, מדינת ישראל חייבת להתכונן באמצעות בניין כוח מותאם ולקדם ארכיטקטורה אזורית חדשה, בראש ובראשונה עם בעלת הברית האסטרטגית שלנו - ארה"ב ועם נוספות".
ברעם התייחס גם למערכת היחסים עם וושינגטון ולפערי התפיסה בין המדינות: "את המדיניות האמריקנית העדכנית אסור לנו לשפוט בכלים פרובינציאליים. מה שנתפס בישראל, על ידי חלק מהאנשים, כחולשה ואיוולת, תוך התעלמות כביכול מכל אותות האזהרה בשטח, נתפס בוושינגטון כניהול סיכונים קר, מחושב ומפוכח בעידן של הסטת קשב עולמית".
עוד הוסיף: "אנחנו חושבים טהרן, הם חושבים טאיוואן". לדבריו, שיתוף הפעולה הביטחוני העתידי יישען לא רק על ערכים משותפים אלא גם על אינטרסים ברורים, כחלק מהסכם שותפות ביטחונית חדש שמתגבש.
במישור האזורי ציין ברעם כי המלחמה חיזקה את האפשרות לשיתופי פעולה חדשים: "המלחמה חידדה לכל הצדדים באזור את מחיר ההתעצמות האיראנית. היא יצרה זהות אינטרסים לגיבוש ברית רחבה יותר - מהודו, דרך איחוד האמירויות ועד יוון וקפריסין". לדבריו, שילוב היכולות הטכנולוגיות של ישראל עם העוצמה הכלכלית של מדינות המפרץ עשוי להוביל להקמת חזית ביטחונית-כלכלית חדשה.
בהתייחס להיערכות המבצעית, חשף ברעם כי משרד הביטחון פעל להגדלת מלאי המיירטים למרות מגבלות תקציביות: "הודות לפעולות חירום שנקטנו בזמן אמת, לישראל יש היום מלאי חיצים, קלע דוד וכיפת ברזל שהולך וגדל תוך כדי לחימה - אבל המלאכה לא תמה".
לבסוף, התייחס ברעם לסוגיית הטיפול בפצועי צה"ל והביע ביקורת נוספת על עיכובים מצד האוצר: "למרבה הצער, ולמרות ההסכמה הרחבה על נחיצות הוועדה, אנו נתקלים כעת בסחבת ובחסמים מצד גורמים באוצר שמעכבים את יישום מסקנות הוועדה. החברה הישראלית, שמוקירה את גיבוריה ומגניה, לא תשלים עם פערים כאלה - אי אפשר להקריס את השיקום".
גורמים בכירים במשרד האוצר בתוגבה לדברי ברעם: "משרד האוצר העביר את כל התקציב הדרוש לצרכי הבטחון. תקציב הביטחון הנוכחי הוא חסר תקדים בהיקפו, ועומד על כ-143 מיליארד שקלים לאחר תוספות של עשרות מיליארדים שאושרו רק לאחרונה על ידי הממשלה והכנסת. הטענות מעלות סימני שאלה קשים ומדאיגים בנוגע ליכולת ניהול תקציב מערכת הבטחון על ידי מי שמופקד על כך".
"הסירוב העקבי של מערכת הביטחון להליכי בקרה ושקיפות אלמנטריים פוגע ישירות בציבור הישראלי, שנאלץ לשאת בנטל של העלאת מיסים וקיצוצים בשירותים אזרחיים חיוניים כמו חינוך, בריאות ורווחה. הדרישות הבלתי נגמרות כפי שהוצגו הן נטל כבד ובלתי נגמר על רווחת האזרחים וכלכלת המדינה", לשון התגובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו