הכשרת ירי ושיקום האמון: מהפכת התצפיתניות בצה"ל כלקח מ-7 באוקטובר

שיתוף פעולה מודיעיני, נשקים לתצפיתניות ויחידת יגואר למענה לטנדרים: כך הוטמעו לקחי 7 באוקטובר בהכשרת התצפיתניות, לוחמי חי”ר הגבולות והאיסוף הקרבי

ביום שני השבוע סיים את כהונתו מפקד בהל”ג (בית הספר להגנת הגבולות), אל"ם רועי יתח, שהיה אמון בשנתיים וחצי האחרונות על הכשרת לוחמי חי”ר הגבולות, האיסוף הקרבי והתצפיתניות. תחת פיקודו הובלו שורת תהליכים שנועדו להפיק את לקחי 7 באוקטובר ולהשיב את האמון באחת האוכלוסיות שנפגעו יותר מכל באותו יום, התצפיתניות.

בצה”ל אומרים כי לקחי המלחמה חלחלו לכל רבדי ההכשרה, מהכשירות המבצעית ועד לחוסן הנפשי, דרך הקשר עם המשפחות ועד לשיתוף הפעולה בין מערכי המודיעין, האיסוף והלחימה. במרכז השינוי עומדת תפיסה חדשה של הכשרה רב-ממדית, שנועדה להכין את החיילים והחיילות לתרחישי קיצון, קבלת החלטות תחת לחץ ועבודה משולבת בין גופי המודיעין והכוחות בשטח.

תקופת ההכשרה הוארכה

אחד השינויים המשמעותיים נוגע ללוחמי חי"ר הגבולות. בצה”ל האריכו את מסלול ההכשרה משישה לשמונה חודשים, בדומה למסלולי החי”ר הסדירים. בנוסף נוספו הכשרות להפעלת רחפנים, טילי לאו, מקלעי מא"ג ואמצעי לחימה נוספים, לצד תרגילים מורכבים המדמים לחימה בתנאי מלחמה.

כחלק מלקחי חדירת המחבלים על גבי טנדרים וכלי רכב ב-7 באוקטובר, הוקמה גם פלוגת “יגואר”, כוח רכוב על גבי כלים ממוגנים המצוידים באמצעי לחימה, שנועד להעניק מענה מהיר בגזרות הגבול.

מג”ד חי”ר הגבולות סא"ל א' מסביר כי מדובר באחד השינויים המבצעיים המשמעותיים ביותר שבוצעו בעקבות המלחמה. “פלוגת היגואר היא מכפיל כוח משמעותי. למדנו מלקחי 7 באוקטובר את החשיבות של כוח רכוב, ממוגן ומהיר שיכול להגיע ראשון לאירוע ולהעניק מענה מיידי בשטח”. לדבריו הפלוגה כבר פועלת בגזרת הבקעה ומהווה בסיס נוסף להגנה על האיזור, ובקרוב צפויה לקום פלוגה נוספת גם באוגדה 80.

גם לוחמי האיסוף הקרבי עברו שינוי משמעותי בהכשרתם. בשנה האחרונה הוקם עבורם בסיס אימונים ייעודי בבסיס עובדה בשיתוף חיל האוויר. במסגרת ההכשרה החדשה מתרגלים הלוחמים פעילות משולבת עם מטוסים, מסוקים וכוחות קרקע, כחלק מהתפיסה הרב-זרועית שהתחזקה מאז המלחמה.

בצה”ל מסבירים כי מדובר בשינוי תפיסתי רחב יותר, שבמסגרתו נשברים המחסומים המסורתיים בין החילות והזרועות לטובת עבודה משותפת כבר בשלב ההכשרה.

הפקת לקחים בהכשרת התצפיתניות

גם התצפיתניות במרכז הפקת הלקחים, אחד השינויים המרכזיים הוא חיזוק הקשר בין התצפיתניות לבין מערכי המודיעין והאיסוף הקרבי, כך שהמידע המתקבל מהשטח משתלב בצורה הדוקה יותר בתמונת המודיעין הכוללת.

ראש ענף תצפיתניות, סאל ש' שהחלה את דרכה כתצפיתנית בעצמה וכעת מסיימת את תפקידה, אומרת כי אחד הלקחים המרכזיים מהמלחמה נוגע למעמד התצפיתנית ולחשיבות המידע שהיא מביאה מהשטח.

“מראה עיניים לא מטעה. יש הרבה כלים מודיעיניים והרבה טכנולוגיות, ועל הכול אפשר לערער, אבל לא על מה שרואים בעיניים. המידע שהתצפיתניות מביאות מהשטח הוא קריטי להבנת תמונת המצב המבצעית”.

לדבריה, המלחמה חידדה גם את הצורך להטיל ספק ולא לקבל הנחות יסוד כמובנות מאליהן. "אחד הלקחים החשובים מבחינתנו הוא להישאר חשדניים ולבחון כל דבר שרואים".

הכשרות שימוש בנשק

במקביל הורחבה ההכשרה המקצועית. כיום עוברות התצפיתניות הכשרות בנשק, כשירות ירי, קרב מגע ותרגול מצבי חירום, מתוך תפיסה שלפיה גם מי שמשרתת בחמ”ל צריכה לדעת להגן על עצמה ולהרגיש ביטחון ביכולותיה המבצעיות.

לצד ההכשרה המבצעית פותח גם מערך תמיכה וליווי שנועד לחזק את האמון של המתגייסות ושל בני משפחותיהן. אחד המיזמים הבולטים הוא פרויקט “אחות גדולה”, במסגרתו מפקדות מלוות מלש”ביות המיועדות לתפקיד עוד לפני גיוסן.

“יוצרים קשר עם המלש”ביות ששובצו לתצפיתנות ומייצרים קבוצות חניכה בקורס. לכל מפקדת יש מספר מלש”ביות שהיא מלווה, וזה כולל שיחות, מפגשים עם ההורים וביקורים בחמ”לים עוד לפני הגיוס”.מספרת ראש הענף היוצאת

לדבריה, המהלך כבר משפיע על נתוני הגיוס ועל תחושת הביטחון של המועמדות. "אנחנו רואים איך שבוע אחרי שבוע המוטיבציה לגיוס לתפקיד עולה, וגם תחושת הביטחון של המועמדות". כיום יש כבר חיילות שבעבר לוו במסגרת הפרויקט וכעת משמשות בעצמן כמפקדות וכ”אחיות גדולות” לדור הבא של המתגייסות.

שינוי משמעותי נוסף נוגע לאופן שבו מתמודדים עם אירועי 7 באוקטובר במסגרת ההכשרה. אם בעבר היה חשש לעסוק באופן ישיר באירועים טראומטיים, כיום בצה”ל מאמינים כי ההתמודדות איתם היא חלק בלתי נפרד מההכנה לשירות.

לדבר על תרחישי הקיצון

במסגרת ההכשרה מתרגלות התצפיתניות תרחישים של חדירות, חטיפות ואירועי קיצון, נחשפות לניתוחי קרבות ולשיטות הפעולה של האויב, ומשתתפות במפגשים עם משפחות שכולות ובסיורים בעוטף עזה ובחמ”ל נחל עוז.

“אחד הדברים ששמנו להם דגש הוא לא לפחד לדבר על 7 באוקטובר, לא להימנע מסיטואציות מורכבות. היום הן רוצות לתרגל, הן כבר לא מפחדות – אלא מבקשות את האתגר”.

לדבריה, המטרה אינה להפוך את הטראומה למרכז ההכשרה, אלא להשתמש בלקחים כדי לבנות דור מקצועי ומוכן יותר. "יש אתוס כשהן מסתכלות על התפקיד. הן רואות בו חשיבות וגם האזרחים רואים את זה. הנופלות יישארו תמיד חלק מהמורשת שלנו".

החזרת האמון

לצד השינויים המקצועיים השקיע צה”ל גם בשיפור תנאי השירות בבסיס סיירים. בשנים האחרונות שודרגו תשתיות הבסיס, שופצו מגורים, נסללו כבישים חדשים, שופרו מערכות המים והחשמל וחודשו שטחים ציבוריים וחדרי האוכל.

במקביל הורחבו ימי ההורים, שבמסגרתם מוזמנים בני המשפחה להגיע לבסיס, להכיר מקרוב את סביבת השירות, לפגוש את המפקדים ולהיחשף לתנאים שבהם משרתים ילדיהם.

בצה”ל רואים במהלך כולו חלק מתהליך רחב של הפקת לקחים מ-7 באוקטובר - כזה שאינו מסתכם רק בשינויים מבצעיים, אלא גם בבניית אמון, חיזוק החוסן והכשרת דור חדש של תצפיתניות, לוחמי גבולות ולוחמי איסוף קרבי למציאות הביטחונית החדשה.