דו"ח המבקר: מחסור במקומות כליאה גרם לשב"כ לצמצם מעצרים באיו"ש

מחדלים חמורים בהיערכות לכליאת מחבלים: דו"ח חדש של מבקר המדינה חושף כי צה"ל ושב"ס נכנסו למלחמת "חרבות ברזל" ללא תוכנית מסודרת לקליטת לוחמים בלתי חוקיים (לב"חים) בהיקפים גדולים, מצב שהוביל למחסור חריף במקומות כליאה - ובעקבותיו לצמצום מעצרים באיו"ש ולפגיעה ביכולתו של שב"כ לבצע חקירות אפקטיביות.

המבקר מתייחס גם לשחרורם של 19 מחבלים ביולי 2024, ובהם מנהל בית החולים שיפא - מהלך שלא אושר על ידי המל"ל או ראש הממשלה. בשורה התחתונה: נכון לפברואר 2026, טרם הועמד לדין ולו מחבל אחד.

על פי הדו"ח תקן הכליאה הכולל של שב"ס עומד על 14500 כלואים. בהקשר לכך מספר האסירים הפליליים ב-2021 - 2023 עמד על כ11 אלף. לכן מספר המקומות שנותרו לאסירים ביטחוניים היה 3,500 - 4,500.

טווח זה נמוך מאוד ממספר המקומות שיועדו בנוהל המשותף לשב"ס ולצה"ל, דבר שהקשה על שב"ס לקלוט אסירים ביטחוניים בהיקפים גדולים. הדו"ח מציין כי במרץ 2025, כ-3 שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה לבחינת חלופות מאסר לאסירים פליליים (כדי להקל על מצוקת הכליאה) עדיין לא הסתיים גיבוש תזכיר חוק בנושא.

כן על זו הדרך, עד מלחמת "חרבות ברזל" לא ביצעו צה"ל ושב"ס עבודת מטה לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים. עוד עלה שתוכנית החירום של שב"ס בנוגע לאסירים ביטחוניים נוספים, התבססה בעיקר על הגברת האכלוס במתקני הכליאה הקיימים, בלי שבוצע תהליך של הערכת צורכי הכליאה ובלי שגובשה תוכנית להכשרת מקומות נוספים.

בנוסף, תוכניות צה"ל מלפני חרבות ברזל לא כללו מידע על היקף המעצרים הצפוי במערכה. כן אף שנקבע שייתכן שלב"חים ייכלאו במתקן צה"לי, נושא זה לא הוסדר.

ההשלכות: פגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע חקירות אפקטיביות

צה"ל גם לא התכונן למצב בו יידרש להקים מתקני כליאה לתקופה ארוכה ולא שמר על כשירות מבצעית בנושא זה. זאת ועוד, במסגרת עבודת מטה שהוביל המל"ל ב-2024 בעניין מצוקת הכליאה לא נשקלה חלופת כליאה במתקן עורפי בצה"ל. עוד עלה שהמחסור במקומות הכליאה גרם לשב"כ לצמצום מספר המעצרים באיו"ש ולאי ביצוע מעצרים מתוכננים. המחסור במקומות הכליאה גם גרם לפגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע חקירות אפקטיביות.

עוד מציין הדו"ח שהשינוי לרעה ביחסי העוצמה בין אנשי הסגל לאסירים הביטחוניים הגביר את הסיכון לפגיעה פיזית ומילולית בהם.

הדו"ח עוסק גם בשחרור 19 מחבלים ובהם מנהל בית החולים שיפא, ביולי 2024. בשב"כ ציינו קודם לשחרור שהרשימה כוללת "אנשים מהם נשקף סיכון". גם בצה"ל הודו ששוחררו מעורבים בפעילות טרור שנשקפה בגינם סכנה לביטחון המדינה.

כן התברר שהשחרור לא אושר ע"י המל"ל או ראש הממשלה. בנוסף שחרורו של מנהל שיפא, עורר סערה: משפחות החטופים הביעו זעם על השחרור וטענו שהוא פוגע במאמצים להשבת יקיריהם. גם חמאס ניצל אותו לצורכי תעמולה. אלא שבחוות דעת השב"כ בעניין לא הובאו בחשבון ההשפעה התודעתית של שחרורו בישראל ובחמאס.

בסוף הדו"ח מצויין גם כי נכון לפברואר 2026 עדיין לא הועמד לדין שום מחבל.

מצה"ל נמסר בנוגע לדו"ח מבקר המדינה: "שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים.
בניגוד לנטען בדו"ח, צה״ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד, ובשום שלב לא קיבל
הנחייה אחרת."

למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב״ס, צה״ל השקיע משאבים רבים בהקצאת
כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה.
מתקני הכליאה הצבאיים שהוקמו נועדו לכליאה ראשונית ולצורכי מיון וחקירות מודיעין. בפועל, לאור הפער ביכולות ההכלה של שב״ס, שימשו למעצרים לפרקי זמן ארוכים.
בעניין שחרור הכלואים משדה תימן, השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל״ל בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים. רשימת הכלואים גובשה על ידי השב״כ.