לאחר שבחודשים האחרונים הוקמו ביהודה ושומרון עשרות נקודות יישוב חדשות, בדחיפה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', גורמי ביטחון מזהירים כי עם סדר הכוחות הנוכחי והאמצעים המוקדשים ליו"ש, לא ניתן יהיה להגן על כל נקודות היישוב באופן מיטבי.
החשש הגדול במערכת הביטחון הוא שבחמשת החודשים הקרובים, עד הבחירות, גורמים פוליטיים שונים ינסו להאיץ הקמת יישובים ונקודות התיישבות חדשות, באופן שיחריף את המצב המורכב גם כך ויגביר את אירועי החיכוך בין יהודים לפלסטינים, שנמצאים גם כך על סף רתיחה.
ממשלת ישראל לא הסתירה את תוכניותיה להגדיל את ההתיישבות ביהודה ושומרון, אך נדמה כי הציבור הישראלי פשוט לא מבין עד כמה גדלה ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
גלגול אחריות
בתחילת הדרך, עם הקמת נקודות ההתיישבות החדשות הראשונות, גורמים בצה"ל לא זו בלבד שלא התנגדו למהלך, אלא אפילו סברו שנקודות יישוב מסוימות מסייעות לביטחון, שכן הן מגבירות את הנוכחות הישראלית במקומות אסטרטגיים ושולטים.
אלא שככל שחלף הזמן, ומספר נקודות ההתיישבות שהוקמו הלך וגדל באופן אקספוננציאלי, והנקודות הפכו לעניין מורכב. זאת, בעיקר בשל מחסור כוח האדם החמור בצה"ל, אחרי שלוש שנים של לחימה, שבהן חל גידול חסר תקדים במספר המשימות שעימן הצבא נדרש להתמודד: צה"ל נדרש כיום להחזיק רצועת ביטחון בלבנון, בעזה ובסוריה, להגן על הגבול המזרחי ולשמר מוכנות לחידוש הלחימה עם איראן.
נכון לרגע זה, צה"ל מחזיק כ-90 אלף אנשי מילואים, כ-50 אלף יותר מהתכנון המקורי לשנת 2026, שעמד על 40 אלף אנשי מילואים. רבים מאנשי המילואים ממשיכים להגיע, אך מדווחים על קושי הולך וגובר לעזוב את משפחותיהם ואת עבודותיהם. כשהרמטכ"ל מתריע שוב ושוב שהצבא "יקרוס אל תוך עצמו" - הוא מתייחס בדיוק לכך, למחסור החמור בכוח האדם, ולכך שהמילואימניקים פשוט לא יוכלו להמשיך להגיע בתדירות הזו.
בימים אלה, ביהודה ושומרון יש 22 גדודים שאמורים לאבטח את הכמות הגדולה של נקודות ההתיישבות החדשות והוותיקות, ובמקביל, להמשיך לבצע סיכולי טרור בעומק השטח הפלסטיני, ולהחזיק כוחות בין היתר בתוך המחנות.
בשל ריבוי המשימות והתיעדוף המוצדק של צה"ל, הגדודים המוקצים ליהודה ושומרון אינם הגדודים המיומנים והמובחרים ביותר בצה"ל.
אלא שאין זה סוד כי בחודשים האחרונים חלה עלייה דרמטית במספר אירועי החיכוך בין יהודים לפלסטינים ברחבי יהודה ושומרון. למעשה, ניתן לומר כי בתקופה האחרונה, מדי יום ישנם עשרות אירועי חיכוך מסוג זה, ונכון לרגע זה, אין דבר שמרסן את ההידרדרות בשטח.
גורמי ביטחון מזהירים כי לא רק מספר האירועים גדל, אלא גם חומרתם, ולא מן הנמנע שבקרוב נראה גם אירועי ירי חי בין ישראלים לפלסטינים.
על פי ההערכות, ישנם 100-70 ישראלים שהם ה"גרעין הקשה" שמבצע את פעולות החיכוך הללו, ובסך הכל כ־500 ישראלים נוטלים בהן חלק פעיל.
כל הארגונים שאמורים למנוע את ההידרדרות החמורה הזו זורקים אחריות זה על זה: אמנם צה"ל הוא הריבון בשטח, אך אי אפשר לגלגל את האחריות רק לפתחו, מה גם שחיילים אינם אמורים לעצור אזרחים ישראלים; מחוז ש"י של המשטרה לא ממלא את ייעודו, ואינו מטפל באזרחים הישראלים, וגם מי שנעצר על ידי המשטרה משוחרר בתוך זמן קצר; גם שב"כ בוחר לתעדף משימות אחרות שאינן טרור יהודי; ואילו בתי המשפט משחררים בקלות רבה יחסית את מי שכבר כן מגיע לפתחם.
גורמי ביטחון מזהירים כי המגמה תחריף עם הקמת כ-25 נקודות התיישבות חדשות בחמשת החודשים הקרובים, לאחר שרק בחצי השנה האחרונה הוקמו כ-50 נקודות.
חלון זמנים
הבעיה החמורה ביותר, כך מזהירים הגורמים הביטחוניים, היא בצפון השומרון, שם לא היו התיישבויות יהודיות שנים רבות, ולפיכך אין במקום תשתיות בסיסיות, כמו סיבים, ולכן לא ניתן לפרוס במקום אמצעים טכנולוגיים הכרחיים כמו מצלמות, מכ"מים, סנסורים שונים ועוד, באופן שיאפשר הגנה על המקום עם סדר כוחות קטן יותר.
לזכות אוגדת איו"ש ייאמר שבחודשים האחרונים הטרור הפלסטיני הוא כמעט אפסי, ובשנה האחרונה חוסלו עשרות מחבלים פלסטינים.
אבל לנוכח הטרור היהודי ואירועי החיכוך שיוזמים ישראלים - ברור שמדובר בחבית נפץ שמאיימת להתפוצץ בכל רגע נתון.
אחרי שבעה באוקטובר קשה להשתמש במושג "הרתעה", אך נדמה שהמושג קיים ביהודה ושומרון - ההרתעה שברירית והמגמות בשטח שליליות.
גורמי ביטחון מזהירים כי בחודשים הקרובים ישנו חלון זמנים ייחודי, שבו ינסו לקבוע עובדות בשטח כל עוד הם יכולים. אך מנגד - ספק עד כמה הפלסטינים יצליחו להבליג על מה שהם רואים אל מול עיניהם מדי יום.
בצה"ל חוששים מאוד שנקודת הרתיחה הנוכחית תגלוש ותתפרץ, ושלא יהיה מי שיצליח לבלום אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו