בדיון שיתקיים הערב (שני) אצל ראש הממשלה צפויים נציגי משרד הביטחון לבקש הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. כרגע מדובר על תוספת שנעה סביב ה-40 מיליארד שקל, שלה מתכוונים להתנגד בתוקף במשרד האוצר.
לטענת האוצר, התוספת הכספית הנדרשת אינה מצויה בקופת המדינה ואין כל דרך למצוא את הסכומים האלה אלא אם נתניהו יחליט על העלאת מיסים קיצונית על הציבור הרחב.
גורמים כלכליים אומרים בשעה האחרונה ל״היום״ לקראת הדיון כי מסגרת תקציב הביטחון כבר נפרצה בשל מבצע שאגת הארי ולמעשה האוצר העביר 30 מיליארד שקל למימון המלחמה עם איראן. כרגע נותרה רזרבה תקציבית של כ-7 מיליארד שקל שמיועדת להתמודדות עם מבצע עצים בלבנון.
לא ברור מאיפה הבור בתקציב הביטחון
הגורמים אומרים שלמשרד הביטחון יש את כל מה שדרוש לו כפי שהוא עצמו דרש רק לפני כמה חודשים ולכן לא ברור מאיפה נוצר הבור הזה בתקציב הביטחון. הגורמים הוסיפו כי הצבא מנהל באופן שערורייתי את תקציב הענק של 143 מיליארד שקל ואין מאיפה למממן עוד 40 מיליארד שקל ולהביא את התקציב ל-183 עד 185 מיליארד שקל.
הגורמים אומרים עוד כי אם נתניהו יורה לעשות שימוש בתקציב שיועד למערכה עצימה בלבנון לתקציב של הצבא ללא קשר למבצע עצים כזה, תיווצר מציאות בה לא תהיה ברירה אלא להעלות מסים בצורה חדה ואגרסיבית כבר בתקופה הקרובה.
גורם כלכלי בכיר אומר ל"היום": "אין את הכסף שמשרד הביטחון דורש וגם אין מאיפה להביא אותו. להגדיל את הגירעון, לקחת חוב ולהביא את יחס החוב של ישראל ל-80% ללא סיבה מוצדקת, יהיה הרסני לכלכלה ויביא לאובדן אמון של כולם בכלכלה הישראלית".
לדבריו, "לא נותרה אופציה אחרת. אם נתניהו יורה על הגדלת התקציב תובא בפניו תוכנית להעלאת מיסים אגרסיבית מאוד, שתממן את זה. בכל מקרה הנזק לכלכלה יהיה אדיר אם מערכת הביטחון לא תדע לנהל את התקציב שלה טוב יותר".
הרציונל של צה"ל: הצבא לא יכול להיכשל
גורמי ביטחון אמרו ל״היום״ שבישיבה שתתחיל כנראה בשעה הקרובה, הצבא ישקף למעשה את העלויות של המשימות שהוטלו עליו. הגורמים אמרו כי הרמטכ״ל אמר לא מכבר בשיחות כי הצבא אינו משרד ממשלתי רגיל ואין לו כל יכולת להיכשל במשימות וככל שאלה יוטלו עליו, הצבא יעמוד במשימות האלה אבל יש להן תג מחיר.
עוד אמרו גורמי הביטחון, כי זה תקופה שהם משקפים למשרד האוצר את הסיטואציה שנוצרה, לפיה ישראל נמצאת כבר עמוק בתוך לבנון, מחזיקה במחצית מהשטח של רצועת עזה ונמצאת בכוננות עליונה ויש לזה מחיר. ראש הממשלה יכול פשוט להוריד משימות וככה להוריד את הנטל התקציבי אבל כולם צריכים להבין, אומרים גורמי הביטחון, שיש עלות לכל משימה.
הגורמים הסבירו עוד כי כרגע יש בעיה עם תיקצוב אגף השיקום שהתקציב שלו עדיין עומד על 6.7 מיליארד שקל, כמו לפני האסון של ה-7 באוקטובר וכרגע האגף מתמודד עם היקף כפול של שיקום נכי צה״ל ומשפחות שכולות שהטיפול בהן מצריך עלויות גבוהות יותר (אם עד אסון 7 באוקטובר הבעיה של אגף השיקום הייתה להתמודד עם הגיל השלישי של יתומי צה״ל ונכי צה״ל, נוצר כעת מספר לא מבוטל של יתומים בגילאי אפס עד 3 שמצריך טיפול תקציבי אחר לגמרי).
הגורמים אמרו שכפי שההתנהלות בחזיתות השונות נראה כרגע, אגף השיקום צריך 13 מיליארד שקל, כפול ממה שיש לו כרגע.
״יש פערים בין האוצר למשרד הביטחון״ אומר ל״היום״ גורם צבאי בכיר ״אבל צריך להבין שהפערים האלה יכולים להיסגר אם יצמצמו את המשימות, יגבילו אותן או כל מה שבין זה לבין זה. אבל לפי המשימות שמוטלות חדשות לבקרים על הצבא, צריך להבין שיש לזה תג מחיר והוא עומד כרגע על 40 מיליארד שקל. וכל זאת מבלי לדבר על 'הפיל שבחדר'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו