הפסקת אש לא מעניקה חסינות לטרור

מעבר להשפעותיו המבצעיות והמורליות על ארגון חמאס, חיסולו של עז א־דין אל־חדאד בידי ישראל מבהיר לארגון הטרור ולכל השחקנים המעורבים בסוגיית עזה כי ישראל לא סיימה את המלאכה, וכי היא משכילה לפעול חרף מגבלות הפסקת האש.

חיסולו של אל־חדאד מגיע ימים ספורים לאחר שדווח כי "מועצת השלום" בראשות ניקולאי מלאדנוב הביעה תסכול עמוק מסירוב חמאס להתפרק מנשקו. בהודעתם על החיסול ציינו רה"מ נתניהו ושר הביטחון כ"ץ שאל־חדאד "סירב ליישם את ההסכם שהוביל נשיא ארה"ב טראמפ לפירוק חמאס מנשקו ולפירוז רצועת עזה". עמדתו זו, יש להניח, הקלה את ההחלטה על סיכולו וסייעה לארה"ב ולגורמי התיווך לעכל את המהלך.

בחמאס לא מנסים להסתיר את המבוכה. במציאות אחרת הם היו מודיעים על הקפאת מחויבותם להפסקת האש או לפחות מעמידים זאת בסימן שאלה. לא כך כיום, כשהם מודעים למאזן הכוחות ולהלכי הרוח בישראל. אתר "א־רסאלה" של חמאס, שהזהיר כי החיסול יביא לשחיקת האמון בהסכם ובמתווכים, מיהר להבהיר כי למרות זאת מבחינת חמאס "ההסכם לא קרס".

על רקע ההצלחות האחרונות בעזה והאפשרות להפוך את המציאות הזמנית למצב קבוע, יש בישראל כאלה שמהרהרים באשר לנחיצותה של פעולה צבאית, עצימה או רחבה יותר, ברצועה. על כך יש להשיב כי מבלי לגרוע מחשיבותם של מבצעי הסיכול, אין בהם מענה לתהליכי ההתעצמות של חמאס, שמרביתם מתנהלים מתחת לפני השטח. הם גם לא מנשלים את חמאס מעמדות המשילות וההשפעה בתוך הרצועה. התבססות חמאס, שנמשכת בהתמדה, מגדילה גם את הביטחון העצמי ואת התעוזה של מחבליו. ניתן לראות זאת אפילו בהודעות דובר צה"ל על שורת המחבלים שסוכלו בתקופה האחרונה ותוארו כמי ש"הציבו איום מיידי על כוחותינו".

לאחר טבח 7 באוקטובר ישראל חייבת להשיג את כל המטרות שהציבה לעצמה ביחס לחמאס בעזה. מצב שבו חמאס יישאר כישות שלטונית, כגוף צבאי או כארגון פוליטי לאחר טבח שמחת תורה ובתום מלחמה ממושכת עימו ייתן השראה ותקווה לכל מי שיעלה בדעתו לחקות את הטבח הנפשע. הדרך היחידה לסיים את העימות ברצועה היא בהשגתן המלאה של כל המטרות, גם אם יידרש לכך זמן נוסף.

קיומה של מערכת בחירות בתקופה של לחימה רב־זירתית מזמנת אתגרים לא פשוטים, במציאות שגם כך היא סבוכה ומורכבת.

ממשלת מעבר או ממשלה שנמצאת בעיצומו של קמפיין בחירות מתקשה לקבל החלטות ארוכות טווח.

אסור לתת לאויב להתאושש

כל החלטה מבצעית ומדינית, אם הרחבת חזית הלחימה ואם חתימה על הסכם הפסקת אש - נבחנת בחשדנות דרך פריזמה פוליטית.

פרויקטים אסטרטגיים ארוכי טווח ותהליכי נורמליזציה מוקפאים בדרך כלל, שכן המדינות השותפות לכך נמנעות מצעדים שיצטיירו כהתערבות למען אחד הצדדים ומעדיפות להמתין ולראות מי יעמוד בראשות הממשלה הבאה. כל זאת נוסף על המתחים היומיומיים בזירת הפנים, אתגרי המשילות והפגיעה בלכידות עקב התחרות וחידוד העמדות.

מצב שבו חמאס יישאר כישות שלטונית, כגוף צבאי או כארגון פוליטי, ייתן השראה ותקווה לכל מי שיעלה בדעתו לחקות את הטבח הנפשע

ועם כל זאת, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה להיכנס לאס"ק (אווירת סיום קורס), במיוחד בתחומי הביטחון. המלאכה לא תמה באף אחת מהזירות, ולא נוכל לצאת להפוגה עד להרכבתה של הממשלה. אסור לתת לאויבינו את התנאים לאושש את עצמם ולשקם יכולות. את הדירקטיבה לכך צריך לספק למערכת הביטחון כבר עתה.

חרף המחלוקות הקשות, תידרש בנושאים אלה התגייסות של כל הכוחות הפוליטיים כדי להחליט שענייני הביטחון הם מחוץ למגרש הפוליטי.