"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפסקת אש לא מעניקה חסינות לטרור

יש קווי דמיון בין חיסול מנהיג חמאס להריגתו של מפקד כוח רדואן בביירות, שבוצעו למרות מגבלות הפסקת האש ולאחר סירוב הארגונים להתפרק מנשקם • ישראל צריכה לאמץ דפוס זה כחלק מהשגרה

,עודכן
0השמעה
זירת ניסיון החיסול של עז א-דין אל חדאד בעזה, צילום: ללא

מעבר להשפעותיו המבצעיות והמורליות על ארגון חמאס,חיסולו של עז א־דין אל־חדאדבידי ישראל מבהיר לארגון הטרור ולכל השחקנים המעורבים בסוגיית עזה כי ישראל לא סיימה את המלאכה, וכי היא משכילה לפעול חרף מגבלות הפסקת האש.

תיעוד: הלווייתו של ראש הצבאית בחמאס עז א-דין אל-חדאד // רשתות ערביות

חיסולו של אל־חדאד מגיע ימים ספורים לאחר שדווח כי "מועצת השלום" בראשותניקולאי מלאדנובהביעה תסכול עמוק מסירוב חמאס להתפרק מנשקו. בהודעתם על החיסול ציינו רה"מ נתניהו ושר הביטחון כ"ץ שאל־חדאד "סירב ליישם את ההסכם שהוביל נשיא ארה"ב טראמפ לפירוק חמאס מנשקו ולפירוז רצועת עזה". עמדתו זו, יש להניח, הקלה את ההחלטה על סיכולו וסייעה לארה"ב ולגורמי התיווך לעכל את המהלך.

בחמאס לא מנסים להסתיר את המבוכה. במציאות אחרת הם היו מודיעים על הקפאת מחויבותם להפסקת האש או לפחות מעמידים זאת בסימן שאלה. לא כך כיום, כשהם מודעים למאזן הכוחות ולהלכי הרוח בישראל. אתר "א־רסאלה" של חמאס, שהזהיר כי החיסול יביא לשחיקת האמון בהסכם ובמתווכים, מיהר להבהיר כי למרות זאת מבחינת חמאס "ההסכם לא קרס".

על רקע ההצלחות האחרונות בעזה והאפשרות להפוך את המציאות הזמנית למצב קבוע, יש בישראל כאלה שמהרהרים באשר לנחיצותה של פעולה צבאית, עצימה או רחבה יותר, ברצועה. על כך יש להשיב כי מבלי לגרוע מחשיבותם של מבצעי הסיכול, אין בהם מענה לתהליכי ההתעצמות של חמאס, שמרביתם מתנהלים מתחת לפני השטח. הם גם לא מנשלים את חמאס מעמדות המשילות וההשפעה בתוך הרצועה. התבססות חמאס, שנמשכת בהתמדה, מגדילה גם את הביטחון העצמי ואת התעוזה של מחבליו. ניתן לראות זאת אפילו בהודעות דובר צה"ל על שורת המחבלים שסוכלו בתקופה האחרונה ותוארו כמי ש"הציבו איום מיידי על כוחותינו".

לאחר טבח 7 באוקטובר ישראל חייבת להשיג את כל המטרות שהציבה לעצמה ביחס לחמאס בעזה. מצב שבו חמאס יישאר כישות שלטונית, כגוף צבאי או כארגון פוליטי לאחר טבח שמחת תורה ובתום מלחמה ממושכת עימו ייתן השראה ותקווה לכל מי שיעלה בדעתו לחקות את הטבח הנפשע. הדרך היחידה לסיים את העימות ברצועה היא בהשגתן המלאה של כל המטרות, גם אם יידרש לכך זמן נוסף.

קיומה של מערכת בחירות בתקופה של לחימה רב־זירתית מזמנת אתגרים לא פשוטים, במציאות שגם כך היא סבוכה ומורכבת.

ממשלת מעבר או ממשלה שנמצאת בעיצומו של קמפיין בחירות מתקשה לקבל החלטות ארוכות טווח.

עז א־דין אל חדאד,צילום: ללא

אסור לתת לאויב להתאושש

כל החלטה מבצעית ומדינית, אם הרחבת חזית הלחימה ואם חתימה עלהסכם הפסקת אש- נבחנת בחשדנות דרך פריזמה פוליטית.

פרויקטים אסטרטגיים ארוכי טווח ותהליכי נורמליזציה מוקפאים בדרך כלל, שכן המדינות השותפות לכך נמנעות מצעדים שיצטיירו כהתערבות למען אחד הצדדים ומעדיפות להמתין ולראות מי יעמוד בראשות הממשלה הבאה. כל זאת נוסף על המתחים היומיומיים בזירת הפנים, אתגרי המשילות והפגיעה בלכידות עקב התחרות וחידוד העמדות.

מצב שבו חמאס יישאר כישות שלטונית, כגוף צבאי או כארגון פוליטי, ייתן השראה ותקווה לכל מי שיעלה בדעתו לחקות את הטבח הנפשע

ועם כל זאת, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה להיכנס לאס"ק (אווירת סיום קורס), במיוחד בתחומי הביטחון. המלאכה לא תמה באף אחת מהזירות, ולא נוכל לצאת להפוגה עד להרכבתה של הממשלה. אסור לתת לאויבינו את התנאים לאושש את עצמם ולשקם יכולות. את הדירקטיבה לכך צריך לספק למערכת הביטחון כבר עתה.

חרף המחלוקות הקשות, תידרש בנושאים אלה התגייסות של כל הכוחות הפוליטיים כדי להחליט שענייני הביטחון הם מחוץ למגרש הפוליטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מאיר בן שבת

הכותב שימש כיועץ לביטחון לאומי וכראש המטה לביטחון לאומי בין השנים 2017-2021. קודם לכן כהן בתפקידים בכירים בצמרת השב"כ. מכהן כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית

כדאילהכיר