מי התחזק ומי נחלש? כך חיסול עז א-דין אל-חדאד משפיע על חמאס

חיסול ראש הזרוע הצבאית בחמאס, עז א-דין אל-חדאד, איננו רק הישג טקטי. מדובר בהמשך לאסטרטגיה של גדיעת הנהגת ארגון הטרור והחלשתו בטווח הארוך. נכון לומר שחמאס מנסה להשתקם ולהתעצם, אבל מצבו כיום שונה לחלוטין מ-7 באוקטובר 23'. ערב המלחמה, חמאס החזיק בעשרות אלפי מחבלים מאומנים, שאוגדו תחת עשרות מג"דים ומח"טים. צבא טרור של ממש עם מערך רקטי, שהיה מופעל כל אימת שיחיא סינוואר ומוחמד דף חפצו בכך. לוחמי צה"ל ריסקו את הצבא הזה.

כיום, אלפי המחבלים שגויסו לזרוע אינם כשירים במיוחד ורוב המערך הרקטי הושמד. לא פחות חשוב מכך, ישראל שולטת על יותר מ-60% משטח עזה וזנחה את האשליות המערביות בנוגע לחמאס. קיים קונצנזוס שרבי המרצחים האלה מעוניינים בעיקר בג'יהאד ובהשמדת ישראל

אם המגמה תימשך וישראל תתמיד בחיסול ראשי חמאס בעזה ובחו"ל, האיום של הארגון ילך ויצטמצם. כדי להחלישו עוד יותר, דרושות הכרעות בנוגע לעתיד עזה. לא נראה שהחיסול של אל-חדאד יעודד את חמאס להסכים לפירוק מנשק. לכן קיים צורך להפעיל חלופה לשלטון חמאס באזורים המפורזים, שבשליטת ישראל. מועצת השלום מוכרחת להתחיל לפעול בשטח ולשמור על העיקרון של פירוז תמורת שיקום. כרגע, בחלק מהאזורים של חמאס הליך השיקום מתחיל.

אחרי הכל, הארגון עדיין נאחז בקרנות המזבח. ספק רב אם בהתאם להצהרותיה הפומביות, הנהגתו מוכנה למסור את סמכויות השלטון. אין זה משנה שבעזה מסתמנת תמיכה נרחבת של האוכלוסייה בפירוק מנשק ובהחלפת שלטון חמאס. בסוף, בעל הנשק הוא בעל הדעה.

כך, למשל, בהלווייתו של אל-חדאד בשבת, תומכי חמאס קראו קריאות שבח לזרוע הצבאית ואיימו בטבח ביהודים. "צבא אל-קאסם יחזור, ח'ייבר, ח'ייבר יה יהוד", הם קראו וירו לאוויר. ח'ייבר הייתה עיר יהודית בחצי האי ערב שנפלה בקרב מול צבא האסלאם במאה ה-7 לספירה. אנשיה נטבחו והיא הפכה לסמל שאויבי ישראל במזרח התיכון נוהגים להזכיר בהפגנות. הצהרת הכוונות הזאת היא תזכורת שהמלאכה לא תמה.

בכל זאת, בחמאס בעזה נותרו עדיין מספר בכירים ומפקדי שטח. אל-חדאד הוא בהחלט לא המפקד האחרון, כפי שלעתים סומן בתקשורת. אחד מהם צפוי להחליף אותו מן הסתם, אף שהפעם פחות ברור מי הוא המועמד המרכזי.

בזרוע הצבאית, המפקד הוותיק ששרד הוא מוחמד עודה. ניתן להניח שהוא לא יתקשה לקבל את ההובלה. מדובר בראש מטה המודיעין בחמאס ובאחד מאדרכילי טבח 7 באוקטובר. לפי דיווחים זרים, לפחות באופן זמני הוא שימש גם כמח"ט צפון הרצועה בזרוע. על פניו, הוא האופציה הטבעית להחליף את אל-חדאד, אך ייתכן שבחמאס יעדיפו מפקד פחות מוכר. אחד כזה הוא עימאד עקל, מי ששימש ראש מטה העורף.

"חיסול ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, ממתכנני טבח ה- 7.10 ומי שפעל כטרוריסט בכיר מיום הקמת ארגון הטרור מהווה סגירת מעגל מודיעינית ומבצעית ע"י השב"כ" אומר עדי כרמי, בכיר בשב"כ לשעבר. "סגירת חשבון וכן סיכול משמעותי חשוב ביותר של מי שמוביל את נסיונות השיקום של החמאס בימים הללו וזאת לאחר חיסול צבא הטרור חמאס במלחמה והחזרתו למימדים של ארגון גרילה ששולט באוכלוסיה אזרחית".

כרמי אומר כי "החיסול מהווה סיכול חשוב מאוד בהיבט המבצעי והתודעתי הן בניטרול עז אלדין חדאד כמפקד הבכיר ביותר כיום, המתכנן, המשקם והמוביל את הטרור בעזה והן בהיבט התודעתי בימים הללו כמסר למחבלי המחאס באשר הם, כי לא נשכח ולא נסלח, הזמן לא ירפא וכי צה"ל והשב"כ יבואו חשבון עם כל הרוצחים, החוטפים והמעורבים בטבח ה- 7.10".

מלבד עודה ועקל, בחמאס יש מפקדי שטח ותיקים שעשויים להפוך לראש הזרוע. ביניהם ניתן למנות את חוסיין פיאד, היית'ם אל-חוואג'רי ומוהנד רג'ב. שלושתם היו מפקדים של תאי מחבלים בצפון רצועת עזה. השניים הראשונים ניצלו מתקיפות וכולם רכשו ניסיון רב בשנות המלחמה. אחד מהם עשוי להאפיל על מוחמד עודה במרוץ לראשות הזרוע.

לבסוף, חיסולו של אל-חדאד צפוי לחזק את מעמדם של ממלאי המקום בלשכה המדינית בעזה. רוב חברי הלשכה מתחילת המלחמה חוסלו או יצאו לחו"ל לפני באוקטובר 2023. המחליפים שלהם, עלי אל-עאמודי ותאופיק אבו נעים, צפויים להפוך לבעלי תפקיד משמעותי יותר בקבלת ההחלטות. מדובר בשניים ממקורביו של סינוואר, אסירים ביטחוניים לשעבר, שאמורים למלא את החור ההולך ונפער בהנהגה בעזה.