בזמן שהשיח הציבורי בישראל נודד בין הזירות בצפון ובאיראן, בדרום מתנהלת מציאות אחרת, שקטה יותר, שירדה מעט מהכותרות אך אינטנסיבית לא פחות בשטח. אל"מ י', מפקד חטיבה 205, שיצאה אתמול לאחר מספר חודשי לחימה בעזה, מתאר שגרת לחימה שאינה פוסקת: "זה קרב הגנה משמעותי מאוד, יומיומי. מבחינתנו שום דבר לא השתנה, לא מורידים את הרגל מהגז".
לדבריו, גם בתקופה הנתפסת כ"בין סבבים", הפעילות ברצועת עזה נמשכת סביב השעון. "אנחנו פועלים כל יום וכל לילה כדי לוודא שמה שקרה לא יחזור. יש אויב שמנסה לבחון את הגבולות, וכל פעם שהוא מתקרב - הוא חוטף. בין אם מהקרקע ובין אם מהאוויר".
החטיבה פועלת במרחב "רכס ה-70" - הנקודה הטופוגרפית השולטת הן על יישובי העוטף והן על הרצועה. "זה המקום שמאפשר לנו להיות חוצץ", מסביר י'. "כשאתה עומד שם, מסתכל מזרחה על העוטף ורואה ירוק וקיבוצים, ילדים, טרקטורים - ומערבה על עזה, הכול אפור והרוס - אתה מבין למה חייבים להיות שם".
משימת החטיבה, לדבריו, ברורה: להגן על יישובי העוטף ולאפשר את חזרת התושבים. "אנחנו מגנים על סעד, נחל עוז, כפר עזה, אלומים ובארי. כל הפעולות שלנו מכוונות לדבר אחד - לאפשר חיים מחדש באזור הזה".
ברגע אישי מספר א' על אחותו, תושבת העוטף, שהייתה באזור במהלך טבח 7 באוקטובר, ולאחר יותר משנתיים חזרה לביתה. "ביום שעלינו למשימה, זה היה היום שהיא חזרה לגור שם", הוא מספר. "אם לא הייתי מאמין שאנחנו יכולים להגן - לא הייתי מאפשר לה לחזור הביתה".
הוא מקריא בהתרגשות את ההודעה ששלח לה: "אחותי, אוהב אותך. בשבילי זו סגירת מעגל מדהימה להגיע להגן על העוטף, עלייך. אין סמלי מהתזמון שלנו כאן יחד. אני והחטיבה נעשה הכי טוב שאנחנו יכולים כדי שתרגישו בטוחים".
הוא עוצר לרגע ואז מוסיף: "זה מסביר הכול. זה למה אנחנו כאן".
הפעילות, כך הוא מתאר, מבוססת על שילוב הדוק בין כלל הזרועות - חי"ר, שריון, הנדסה ואוויר. "זו תזמורת. כל רכיב נותן את החלק שלו, והחיבור ביניהם הוא מה שמייצר את העוצמה. זה מה שמאפשר לנו להתמודד עם האתגרים, ויש אתגרים".
לצד הפעילות המבצעית, י' מתייחס גם למוטיבציה של מערך המילואים, שנמצא לדבריו בעומס מתמשך. "הם מגיעים לסבבים שישיים ושביעיים. המקצועיות והמסירות שלהם - זו ציונות בהתגלמותה. אנחנו קוראים להם 'אנשי האחד אחוז'".
עם זאת, הוא מודה כי המחיר קיים. "היו רוצים מרווחים גדולים יותר, אין ספק. אבל כשקוראים להם - הם מגיעים. יש הבנה עמוקה של האחריות".
בחטיבה אף הקימו מערך תמיכה למשפחות המילואימניקים. "יש לנו 'קהילה מברזל' - מרכז שמסייע גם בזכויות וגם בדברים הכי יומיומיים, כמו תקלה בבית. זה חלק מהיכולת להחזיק מערך כזה לאורך זמן", הוא אומר, ומוסיף: "צריך להודות לכל המשפחות שנשארות מאחור ותומכות בלוחמים".
לסיום, י' מבקש להעביר מסר כפול - גם של הערכה וגם של קריאה: "אנשי המילואים היום הם באמת 'האחד אחוז' - אלה שנושאים על הגב שלהם את המשימה הזאת פעם אחר פעם. אבל כדי שזה יוכל להחזיק לאורך זמן, אנחנו צריכים להגדיל את הסד"כ. מי שיכול - צריך להצטרף. זו משימה של כולנו".
באשר לאיום מצד חמאס, המסר שלו חד: "שלא יתבלבלו, חמאס עדיין מנסה להרים את הראש ולהתעצם. אנחנו כאן כדי למנוע את זה. אם הוא מנסה - הוא נפגע".
לסיום, י' מבקש להעביר מסר לתושבי העוטף ולציבור כולו: "אנחנו נעשה הכול כדי להבטיח את הביטחון ואת תחושת הביטחון. מי שחוזר הביתה - צריך לדעת שיש מי שעומד שם ושומר עליו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו