זה לא הורמוז: הסכם עם איראן יקום או ייפול על נושא הגרעין

לפני שבועות אחדים, כשהוכרזה הפסקת האש במלחמה באיראן, אמר בכיר ישראלי שיש רק כדור אחד שצריך להסתכל עליו במשא ומתן: הגרעין. אם איראן תסרב לוותר, תתנה תנאים, תנסה להתל - המשמעות היא שבכוונתה להחזיק ביכולת גרעינית מתוך כוונה להגיע בעתיד לפצצה.

הבכיר אמר אז כי יתר הדברים - הורמוז, הטילים, הסיוע לפרוקסי - חשובים פחות. הורמוז היה פתוח ממילא לפני המלחמה, ויהיה פתוח גם אחריה. את הטילים והסיוע לפרוקסי יהיה קשה לשים תחת הגבלות ברות אכיפה, אבל הגרעין הוא הנקודה הארכימדית שבשמה נפתחה מלחמת איראן (הראשונה, וגם השנייה). המשטר יודע שוויתור עליו יהיה לא רק הודאה בהפסד, אלא גם הרחקה בפועל מהסיכוי להשיג נשק גרעיני - ובאמצעותו חסינות - בעתיד הנראה לעין.

מפרטי ההצעה האיראנית שפורסמה אתמול ב"אל־ג'זירה" עולה שאיראן מתעקשת להמשיך ולאחוז בגרעין. היא מוכנה אמנם להקפאת העשרה לתקופה ממושכת (15 שנים על פי הפרסום) וגם לדילול האורניום המועשר לרמה גבוהה שהיא מחזיקה (440 ק"ג לרמה של 60 אחוז), אבל היא לא מוכנה להפסיק את הפעילות במתקנים הגרעיניים שלה.

ההצעה הזאת אמנם טובה יותר ממה שאיראן היתה מוכנה לו לפני שבועות אחדים, אבל היא רחוקה מלהספיק. המשטר הנוכחי באיראן קיצוני מקודמו, ותאב נקמה. הותרת יכולת בידיו, ולו מינימלית, עלולה להיות פרצה שקוראת לגנב. ההתעקשות של הנשיא טראמפ בעניין הזה מוצדקת: טועה מי שחושב שמה שמנהל אותו זה הורמוז. עיקר העיסוק במגעים (שלא פסקו לרגע) הוא בסוגית הגרעין. סביבה יקום וייפול ההסכם.

מחכים שאיראן תישבר

איראן, כדרכה, רוצה למרוח ולסחוב, בתקווה שבדרך יקרה משהו. את הורמוז היא מוכנה לתת מייד, ואת הסרת הסנקציות היא דורשת מייד, אבל את הגרעין היא רוצה לתת בסוף, במנות קצובות. בינתיים היא לא נשברת, למרות הלחץ הכלכלי העצום שמופעל עליה, והמצור שמתחיל לגבות מחיר כבד משדות הנפט שלה. במערב אומדים את הנזק הכלכלי שנגרם לאיראן מראשית המלחמה בכ־400-300 מיליארד דולר (כמעט כפול מהאומדן האיראני הרשמי), מה שמגביר את הוויכוח הפנימי - שטראמפ עמד עליו בנאומיו - בין בכירי משמרות המהפכה שממשיכים לאחוז בקו נוקשה, לבין הצמרת המדינית־דיפלומטית שנכונה לפשרות כדי להציל את ארצה.

סדרת הדיונים הביטחוניים שהתקיימה בוושינגטון בסוף השבוע עוררה ספקולציות בנוגע לאפשרות שטראמפ יורה לחזור ללחימה. לישראל יש עניין ישיר בכך, משום שסביר להניח שכמו שהפסקת הלחימה היתה משותפת כך גם החזרה ללחימה תהיה משותפת, וגם משום שחזרה ללחימה פירושה חזרת האיום על העורף הישראלי. צה"ל ערוך לכך בהתקפה ובהגנה, אולם נראה שהנשיא האמריקני ממשיך לתעדף את הלחץ הכלכלי בתקווה שאיראן תישבר - בטרם יורה לשוב ולתקוף.

לשחרר את הווטו בלבנון

במקרה שיוחלט על חידוש המערכה באיראן, מעוניינים בישראל שהיא "תשחרר" גם את הווטו האמריקני על תקיפות נרחבות בלבנון, כדי להגביר את הלחץ הצבאי על חיזבאללה. החסינות החלקית שלה זוכה הארגון, ביחד עם האיום הקבוע שהוא מציב על תושבי הצפון ועל חיילי צה"ל בדרום לבנון, גורמים לתסכול רב בצה"ל, ובמקביל נראה שהם מפיחים רוח חדש במפרשי חיזבאללה. זאת בפירוש בשורה רעה לישראל, שמחייבת פתרון כחלק מהשיח האסטרטגי בין ירושלים לוושינגטון סביב איראן. איחוד החזיתות המחודש שמתרחק כעת מנוגד לאינטרס הישראלי, ויקשה גם על המאמצים להגיע להסדר מדיני בלבנון.

הזירה הלבנונית תעסיק את ישראל ביממה הקרובה גם בהקשר הילולת ל"ג בעומר במירון. למרות מגבלות פיקוד העורף שאוסרות על התקהלויות של יותר מ־200 איש במרחב הגבול, חוששים בצה"ל ובמשטרה מניסיונות של חרדים לפרוץ את הדרך להר. ברקע הדברים גם פרסומים שונים על הצטיידות של חרדים באמל"ח קר במטרה להתעמת עם כוחות הביטחון, מה שמחייב הבהרה כי מי שיפר את ההנחיות - ייעצר וייכלא.