כמעט חודשיים לכניסת צה"ל ללבנון במסגרת "שאגת הארי" - איום הכטב"מים חוזר שוב לכותרות. נכון לרגע זה, נדמה כי זה הוא האיום המשמעותי ביותר על הכוחות, ורק אתמול (ראשון) נהרג חייל צה"ל, סמל עידן פוקס, בן 19 מפתח תקווה כתוצאה מכטב"ם נפץ, שגם גרם לפציעתם של שישה חיילים נוספים.
באותו אירוע קשה, זמן קצר לאחר נחיתת מסוק הפינוי, כטב"ם נפץ נוסף התפוצץ בסמוך אליו וכמעט פגע בו. זו לא התקרית הראשונה ולצערנו גם לא האחרונה, שבה נפגעים חיילי צה"ל כתוצאה מכטב"מים ורחפנים של חיזבאללה.
בניגוד לאיום הרקטות והטילים, ואפילו כטב"מים גדולים יותר המשוגרים מזירות רחוקות, למערכת הביטחון הישראלית אין מענה מספק להתמודדות עם הבעיה. חשוב להזכיר כי לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן עד הפסקת האש בין ישראל ללבנון בנובמבר 2024 היה זה איום הכטב"מים שהדיר שינה מעיני ראשי מערכת הביטחון, שכן לא נמצא לו מענה מלא.
במהלך החודשים שקדמו ל"שאגת הארי", הצביעו באמ"ן ובפיקוד הצפון על איום הכטב"מים שאותם מפעילה יחידה 127 של חיזבאללה כאיום המרכזי בזירה הצפונית - שלא זכה למענה מספק.
בחודשים הללו, וגם במהלך "חיצי הצפון", ניסו משרד הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות למצוא פתרונות להתמודדות עם הכטב"מים, ללא הצלחה מספקת. יחד עם זאת, גורמים המעורים בפרטים אומרים ל"ישראל היום" כי חל שיפור משמעותי בגילוי וביירוט האיומים הללו, וללא השיפורים שנעשו סביר להניח שהמצב היה גרוע יותר, אך לדבריהם, "אין פיתרון אחד לכטב"מים".
הבעיה הראשונה עם אותם כטב"מים ורחפנים היא העובדה שקשה מאוד לגלות אותם. הם קטנים מאוד, טסים לאט, ולא תמיד מזוהים בזמן על-ידי המערכות הישראליות. לאחר הגילוי המורכב של הכטב"ם או הרחפן, נדרשות המערכות לעקוב אחר אותו איום אווירי, ולהצליח ליירט אותו בזמן, לפני שהוא מגיע ליעדו.
היירוט יכול להתבצע בכמה דרכים: הדרך המועדפת היא יירוט באמצעות חסימה או לוחמה אלקטרונית, אלא שחלק מהכלים האוויריים שמפעיל חיזבאללה חסינים לכך.
שלל פתרונות, ללא כיסוי מלא
אפשרות נוספת, שלא הוכיחה את עצמה עד כה במערכה הזו, היא יירוט האיומים הללו באמצעות לייזר או אנרגיה אלקטרו מגנטית, ואנו יכולים לומר שבמערכת הביטחון מנסים להביא יכולת זו לידי ביטוי, אך היא עדיין לא בשלה. כמו כן, ישראל משתמשת ברחפנים שמיירטים רחפנים, אך גם פיתרון זה אינו מושלם עדיין.
לכל אלו יש כמובן להוסיף את יכולת היירוט מהקרקע - בין אם באמצעות "כיפת ברזל" שיירטה לא מעט איומים אוויריים, או יירוט באמצעות ירי של אמצעים נוספים מהקרקע. כמו כן, במקרים שהדבר מתאפשר, והאיום מזוהה בזמן, מוזנקים ליירוט מסוקי ומטוסי קרב של חיל האוויר.
במשרד הביטחון ניסו במהלך החודשים האחרונים לקיים מספר "תחרויות" בין תעשיות ביטחוניות כדי למצוא פתרונות לבעיה. יש שהביעו על כך ביקורת, וטענו שהמשרד לא צריך לייצר תחרות בין התעשיות, אלא לנסות לגרום להן לשלב זרועות ולהביא לפיתרון משולב.
בינתיים, חלק ממה שהוצג והודגם בתחרויות הללו נכנס לשימוש, ובמקביל נפרסו מערכות גילוי ויירוט נוספות, אך גורמי ביטחון מודים כי נכון לרגע זה הפיתרון עדיין אינו מספק. פה המקום להזכיר כי האיומים האוויריים הללו לא מטרידים רק את ישראל, ודי אם נציין את מלחמת רוסיה-אוקראינה.
"אנחנו צריכים לעבוד מהר ובגדול. זמן הלימוד חייב להיות מהיר יותר.", אומרים בישראל. "כל העולם מתעניין בזה, ואנחנו מנסים למצוא פיתרון שיגן על כל המדינה, 360 מעלות, על אתרים אסטרטגיים, ערים ויישובים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו