בכירים בצה"ל: "הודעת נתניהו נועדה להפיל את התיק על הצבא"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע אתמול כי הנחה את צה"ל להגיב בעוצמה כלפי חיזבאללה בלבנון, אולם בכירים בצה"ל מבהירים כי בפועל אין שום שינוי בהנחיות הפעולה.

נתניהו פרסם את הודעתו במוצאי שבת בשעה 20:49, לאחר שורה של אירועים, כולל במהלך השבת, שבהם הפר חיזבאללה את הפסקת האש ושיגר כטב"מים ורקטות לשטח ישראל וגם לעבר כוחות צה"ל שפועלים בדרום לבנון. ההודעה היתה קצרה, ונאמר בה כי "ראש הממשלה נתניהו הורה לצה"ל לתקוף בעוצמה מטרות חיזבאללה בלבנון".

שעתיים וחצי אחר כך, בשעה 23:13, פרסם דובר צה"ל הודעה ובה מסר כי "צה"ל תקף לפני זמן קצר מבנים בשימוש צבאי ששימשו את ארגון הטרור חיזבאללה ברחבי דרום לבנון. המבנים שהותקפו שימשו את ארגון הטרור חיזבאללה לקידום מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ומדינת ישראל. צה"ל ימשיך לפעול בנחישות למול איומים כלפי אזרחי מדינת ישראל וכוחות צה"ל, ופועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני".

בצה"ל מבהירים כי התקיפה הזאת לא היתה חריגה, ובוודאי לא "בעוצמה". היא בוצעה, כך הבכירים, "במסגרת כללי המשחק", כשצה"ל מקפיד לפעול רק בדרום לבנון ובאזורים שאין בהם אזרחים. הגורמים הבהירו כי הודעת נתניהו היא אחיזת עיניים שנועדה להפחית מהלחץ הציבורי: בפועל אין שום שינוי בהנחיות לצה"ל, שפעילותו נותרה כשהיתה - בתגובה לאירועים או בניסיון למנוע אותם.

הגורמים הוסיפו כי הודעת נתניהו אינה מקרית, והיא נועדה "להפיל את התיק", כדבריהם, על צה"ל, כמי שלא מספק את הסחורה. בפועל, הוסיפו, הפעילות מתבצעת בדיוק לפי ההנחיות של הדרג המדיני, ולמעשה לפי ההנחיות שהוכתבו על ידי הנשיא טראמפ בוושינגטון שהכריז על הפסקת האש בלבנון, ובסוף השבוע האחרון על הארכתה בשלושה שבועות נוספים.

זאת לא הפעם הראשונה בשבועות האחרונים שבה מתגלעת מחלוקת בין צה"ל לדרג המדיני סביב הפעילות בלבנון. בראשית החודש אמר קצין בכיר, בתדרוך לכתבים, כי הפעילות בלבנון לא נועדה לפרק את חיזבאללה מנשקו, ולא תשיג זאת. הדברים נאמרו בניגוד להצהרות פומביות של הדרג המדיני, שנטע בתושבי הצפון את התחושה שהמערכה לא תסתיים הפעם בלי תוצאה חד-משמעית.

התגובה הנזעמת של ראשי הרשויות בצפון, ושל התושבים, לא איחרה להגיע: צה"ל מצא את עצמו שוב בתווך, גם בהיותו הגורם היחיד שמתקשר עם התושבים על-רקע התחמקותם הנמשכת של ראש הממשלה והשרים מלהגיע לאיזור.

המחלוקות האלה הן רק קצה הקרחון של תחושה גוברת בצה"ל (ובמערכת הביטחון) כי נתניהו מחפש "שעיר לעזאזל" שיהיה אחראי לתוצאות המאכזבות בלבנון, ולתוצאות החלקיות באיראן. בעוד שבזירה האיראנית האחראי צפוי להיות המוסד, בלבנון האחריות תוטל במלואה על צה"ל - למרות שפעל בדיוק על-פי הנחיות הדרג המדיני (והוא עושה זאת גם כעת).

המציאות בשטח מסתבכת

ובעוד החיכוכים בין הדרג המדיני לצבאי גוברים, המציאות בשטח מסתבכת עוד יותר. צה"ל מחזיק אמנם בשטחים נרחבים ובעמדות רבות בדרום לבנון, אבל כשידיו כבולות הוא מתקשה לספק הגנה מלאה לישובי הצפון ולכוחותיו בשטח. חיזבאללה ניצל שוב את הפסקת האש ואת הפעילות המגננתית באופיה של צה"ל כדי לתקוף, במקרה הזה כוח של גולני בעיירה א-טייבה, להרוג את הלוחם עידן פוקס ז"ל ולפצוע נוספים.

צה"ל אמנם הודיע כי יפעל בתגובה, אבל גם הפעם פעל בתחומים "המותרים" בדרום לבנון. החשש מטראמפ גרם לכך שביירות, שבה יושבת מפקדת חיזבאללה, ובעל-בק, שבה ממוקם העורף של הארגון, נותרו חסינות, וכך גם מנהיגי הארגון - שעליהם הרבה שר הביטחון, ישראל כ"ץ, לאיים בשבועות האחרונים.

הסטטיות הזאת בפעילות צה"ל היא מתכון בדוק לנפגעים נוספים ולתסכול גובר. די להיזכר בשנותיו האחרונות של צה"ל בדרום לבנון בשלהי המילניום הקודם כדי להבין את הסכנה. למעשה, המציאות והתנאים כיום סבוכים אף יותר: בהינתן כמות הכוחות, אופי השהיה בשטח, הידיים הכבולות של צה"ל, האמל"ח שמנגד, והמוטיבציה של חיזבאללה להילחם - שנובעת גם מתחושת מסוגלות גוברת וגם מרצון לשבש את שיחות השלום שמתקיימות כעת בין ישראל ללבנון בוושינגטון.

במצב הדברים הזה, הפעילות של צה"ל גם לא מצליחה לספק שקט מלא לישובי ולתושבי הצפון. בתקופת רצועת הביטחון היו ישובי הצפון מחוץ לטווח למעט בתקופות של מבצעים גדולים דוגמת "דין וחשבון" ו"ענבי זעם", אולם כעת הם נתונים במציאות של איומים ואזעקות יומיומיים ומבלי שיש עבורם פתרון באופק.

ההיפך הוא הנכון: הצהרות הדרג המדיני כי צה"ל יישאר בלבנון וינהל את המו"מ תחת אש הן מתכון בטוח לכך שהמציאות הזאת תימשך גם בתקופה הקרובה.

ערב המלחמה הצליחה ישראל להפריד בין הזירה הלבנונית לאיראנית, ובכך לצמצם את השפעתה של איראן בלבנון. מאז הפסקת האש הקודמת בלבנון, שהוכרזה בנובמבר 2024, ועד שנפתח מבצע "שאגת הארי" בסוף פברואר, עשתה ישראל בלבנון כבשלה, חיסלה יותר מ-500 פעילי חיזבאללה, פגעה בתשתיות רבות של הארגון, שהתה בדרום לבנון, ובתווך גם נלחמה באיראן (במבצע "עם כלביא") - מבלי שחיזבאללה עשה דבר בתגובה. כעת היא סברה כי קלעה את חיזבאללה למלכודת אסטרטגית, אבל נקלעה בעצמה למלכודת שלו: אם לא תמצא דרך להיחלץ ממנה בהקדם, חודשי האביב והקיץ יהפכו לחורף לבנוני מדמם עבור כוחות צה"ל ותושבי הצפון.