שבוע של הפסקת אש: המשמעות האסטרטגית של המהלך בלבנון

בחצות הלילה (בין רביעי לחמישי) ימלאו שבעה ימים להפסקת האש בלבנון. היא הוטלה על פיקוד הצפון בעיצומה של תנופת הלחימה, לקראת הישגים נוספים בפגיעה בכוחות חיזבאללה. אולם היא התקבלה בתהליך תיאום ראוי בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, במאמץ למצות נכונה את התנאים שהתפתחו בזירת הלחימה.

גם במחאת תושבי הצפון וגם בשיח הפוליטי נמתחה ביקורת, שביטאה אכזבה מהסכמת ראש הממשלה לדרישת הנשיא טראמפ להפסקת האש. היו שהציגו את הסכמת ישראל להפסקת אש כהתקפלות. אולם ביקורת זו, שאחזה גם בגורמי שמאל, יכולה לעורר תמיהה. רק בישראל אפשר גם לנקוט עמדה נחרצת נגד המלחמה, וגם למתוח ביקורת נוקבת על המוכנות לקבלת הפסקת אש.

במקרה הזה, הן בהתייחסות ראש הממשלה נתניהו והן בדברי הרמטכ"ל, ההחלטה הוצגה באופן ענייני: תוך הבהרת הנחישות להמשיך לחתור להכרעת חיזבאללה, ותוך הדגשה כי להשגת מטרה זו תידרש סבלנות ומאבק ארוך טווח, מעבר לאופק הנראה לעין. במבט זה יש לקבל את הפסקת האש כהפוגה, בהשראת האופן שבו ניהל בן גוריון את מלחמת העצמאות.

הצעת ברנדוט

בדיון במועצת המדינה הזמנית בהובלת בן גוריון, מעין קבינט - בסוף ספטמבר 1948, לקראת דיון באו"ם על הצעת ברנדוט, התקבלה החלטה לא פשוטה להודיע במועצת האו"ם על הסכמה להצעה. בהצעה נכללו תביעות קשות לבינאום ירושלים ולגריעת מרחב הנגב מגבולות מדינת ישראל.

בהחלטתו ציין בן גוריון שני יתרונות חיוביים בהצעת ברנדוט: האחד, שהיא מכירה בעובדה שמדינת ישראל קיימת; והשני, שהיא מעניקה לכוחות צה"ל הפוגה במלחמה. בסיום הדיון קבע בן גוריון: "המסקנה ברורה: לא נוכל להשליך יהבנו על הפעולה המדינית בלבד, וגם לא על הכרעה מדינית. גם במקרה שההכרעה תהיה רצויה, עלינו להיות מוכנים להפעיל, במקום הדרוש וברגע המתאים, את הגורם הצבאי". ואכן, מתוך ההפוגה, שקריסתה הייתה צפויה, יצא צה"ל למבצע יואב, שהישגיו סללו את הדרך לשחרור הנגב ולסיום המלחמה בהגעה לחוף מפרץ ים סוף.

ההיגיון האסטרטגי הזה מטיל אור חיובי על המצב שבו הוטלה הפסקת האש בלחימת צה"ל מול חיזבאללה בלבנון - הייתה זו חיזבאללה שייחלה להפסקת האש. אנשיה פעלו מול איראן לקידום הפסקת אש, על מנת לשרוד ולהמשיך להחזיק בהיערכותם מצפון ומדרום לליטני. מבחינה זו ברור כי אלמלא נכפתה הפסקת האש לפני שבוע, כוחות צה"ל יכלו להשיג יותר. אולם מה שבכל זאת הושג עומד במלואו ביסוד הגדרת מטרת המלחמה שנקבעה לפיקוד הצפון.

נקודת מבט אישית

מתוך הכרת מגבלות צה"ל בניהול הלחימה בלבנון, כזירה משנית לעומת המיקוד העיקרי באיראן, הותאם ההישג הצפוי מפיקוד הצפון להשגת מרחב ביטחון על אדמת לבנון להגנת יישובי קו הגבול. פירוק חיזבאללה מנשקו הוזכר כהישג שיתהווה בתהליך מתמשך מתוך הישגי המלחמה. בנקודת המוצא תוכננה פריסה צבאית הגנתית, שנמנעת מנקודות התורפה של פעילות צה"ל ברצועת הביטחון עד הנסיגה בשנת 2000. מטרה זו הושגה במלואה.

בשבעת הימים שחלפו מאז תחילת הפסקת האש, כוחות צה"ל בלבנון המשיכו בלחימה לטיהור מרחב הביטחון שעליו הוכרז מחוליות חיזבאללה שנותרו בו, ובכך יצרו תנאים מתאימים לביסוס המרחב להגנה ולאבטחה לתקופה ארוכה.

בינתיים, בצה"ל ובדרג המדיני לא ויתרו לרגע על המטרה של פירוק חיזבאללה מנשקו. זה יקרה בהמשך. המאבק נגד חיזבאללה ימשיך לאתגר את צה"ל, ובסבירות גבוהה יתפתח במוקדם או במאוחר למערכה נוספת.