השאלה המרכזית המרחפת מעל הפסקת האש השנויה במחלוקת בין ישראל לחיזבאללה, שעליה הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, היא מה תהיה מידת חופש הפעולה של צה"ל בלבנון אם יזהה ניסיונות של חיזבאללה להשתקם בביירות, בבקעא או בכל מקום אחר. אם יישאר המצב כפי שהוא בימים האחרונים מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף - כלומר, ישראל לא תתקוף ברחבי לבנון גם כשהיא מזהה איום, ואף גורם לא ימנע מחיזבאללה להשתקם ולהתעצם - מצבה הביטחוני של ישראל בגבול הצפון יהיה גרוע יותר מזה ששרר ערב מבצע "שאגת הארי".
כזכור, לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, שמר לעצמו צה"ל חופש פעולה ותקף כמעט מדי יום ברחבי לבנון. עד תחילת מבצע "שאגת הארי" חיסל צה"ל כ-450 מחבלים, אך גם זה לא הספיק. במערכת הביטחון טענו כי חרף התקיפות המשמעותיות, קצב השיקום של חיזבאללה גבוה מקצב גריעת יכולותיו, ולכן נערכו בצה"ל למבצע ממוקד של מספר ימים לגריעת יכולותיו.
במערכת הביטחון הישראלית מנסים בימים האחרונים להדגיש את היתרונות שבמצב הנוכחי, ומציינים - ובצדק - כי צה"ל נמצא כעת ב"קו הצהוב", כלומר קו הרכסים והנ"ט, במרחק של כ-8-10 ק"מ מהגבול (בחלק מהמקומות פחות ובחלק יותר), במעין רצועת הגנה חדשה. השהייה של הכוחות מצפון לקו הכחול מגנה על תושבי הצפון מפני חדירה וירי בכינון ישיר, ומאפשרת לאתר אמצעי לחימה ומחבלים המאיימים על יישובי קו העימות.
אלא שניסיון העבר מלמד כי מדובר במתכון בטוח לפיגועים ולנפגעים, ותזכורת כואבת לכך התקבלה בסוף השבוע עם נפילתם של שני לוחמי צה"ל בשני אירועי מטען שונים בדרום לבנון.
האמת המרה היא שמרגע שטראמפ נטל מישראל את היכולת לתקוף מצפון לקו הצהוב, ובהמשך אף כתב ברשת החברתית שלו Truth כי "ישראל לא תפציץ יותר את לבנון. ארה"ב אוסרת עליה לעשות זאת. מספיק זה מספיק" - נפגע אנושות חופש הפעולה הישראלי, ובעיקרון שנכתב בדם ב-7 באוקטובר, שלפיו אין לאפשר לאף אויב להתעצם על גבולותינו.
שר הביטחון ישראל כ"ץ התייחס היום לזירה הלבנונית בטקס החזרה לשא-נור, ואמר: "ראש הממשלה נתניהו ואני הנחינו את צה"ל לפעול בכל העוצמה, מהיבשה וגם מהאוויר, גם במהלך הפסקת האש, כדי להגן על חיילינו בלבנון מפני כל איום. כל מבנה שמאיים על כוחותינו וכל ציר החשוד במטענים חייבים להיות מושמדים באופן מיידי". לדבריו, "אם ממשלת לבנון תוסיף לא לעמוד בהתחייבותה - צה"ל יעשה זאת בהמשך הפעילות הצבאית".
עם זאת, גם אם ממשלת לבנון תרצה לפרז את חיזבאללה - ולא בטוח שהיא מעוניינת בכך עד הסוף - ספק אם היא מסוגלת לעשות זאת. ערב מבצע "שאגת הארי" נדרשה ממשלת לבנון, לפי הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024, לפרז את חיזבאללה בדרום לבנון, ואף טענה שעשתה זאת. אולם בצה"ל טענו - ובדיעבד הוכיחו - כי המשימה הייתה רחוקה מלהיות מושלמת, ודרום לבנון לא פורז בפועל.
בשורה התחתונה, תושבי הצפון עלולים לשלם שוב את המחיר ולהתאכזב, ובצדק, מהבטחות שניתנו להם כי הפעם חיזבאללה יפורז וכי יושג "ניצחון מוחלט". נדמה כי המוצא הטוב ביותר עבור ישראל הוא הסכם שלום אפקטיבי עם לבנון, שתחויב לקחת אחריות על חיזבאללה. אולם לנוכח חוסר היכולת של ממשלת לבנון ליישם זאת בשטח, והעובדה שנשיא לבנון עצמו מצוי תחת איום מצד חיזבאללה לבל יפעל מול ישראל – הסיכויים לכך אינם גבוהים, ותושבי הצפון, או לפחות אלו שלא יעזבו, ימשיכו לשלם את המחיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)