עתיד המו"מ תלוי ב"בעל הבית" בהורמוז

מצר הורמוז הוא מעבר מים צר של כ־39 ק"מ בנקודה הצרה ביותר, שמחבר בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן ולים הערבי - ומשם לאוקיינוס ההודי. בחלקו המזרחי שוכנת איראן ובחלקו המערבי עומאן. מדינות המפרץ ואיראן סוחרות דרכו, ומרבית האספקה למדינות אלה מגיעה באוניות שמפליגות דרך המצר, כמו גם כ־20 מיליון חביות נפט מדי יום, מסעודיה, מהמפרציות, מאיראן ומעיראק. מדובר בכ־20% מצריכת הנפט העולמית. נוסף על כך עוברות במעבר מדי יום אוניות עם גז נוזלי שמרביתו מופק בקטאר.

האיראנים החליטו ימים ספורים לאחר פתיחת המלחמה להכריז על סגירת המצר. בהודעה נאמר כי נתיבי השיט מוקשו במוקשים ימיים, וכי כל אונייה שתנסה לעבור מסתכנת גם בירי טילים איראניים. המחשבה האיראנית מאחורי המהלך היתה להרחיב ככל הניתן את גבולות המערכה, להכאיב לעולם מבחינה כלכלית ולהפעיל לחץ על ארה"ב וישראל להפסיק את המלחמה. לפרק זמן מסוים עלו מחירי הדלק מכ־65 דולר לחבית בתחילת המלחמה לרמה של 115 דולר לחבית. שוק הדלק העולמי הפיק לקחים ממשבר הדלק ב־73' (לאחר מלחמת יום כיפור) והיה מוכן עם מאגרי דלק גדולים, שנפתחו וצמצמו את המחסור בדלק מהמפרץ. הסעודים התקינו צינור שנבנה כחלופה יבשתית, ומעביר מדי יום כ־7 מיליון חביות לים האדום, צינור של האמירויות עוקף אף הוא את המצר עם כ־2 מיליון חביות ביום. בעיית הדלק הצטמצמה משמעותית והמחיר התייצב סביב 100 דולר לחבית.

לאחר שהחלה הפסקת האש, הודיע הנשיא האמריקני דונלד טראמפ כי הוא מטיל סגר ימי על נמלי איראן באמצעות כוח ימי גדול, שיבדוק כל אונייה שנכנסת או יוצאת מהורמוז. הצעד האמריקני הוא הכרזה לעולם כי ארה"ב שולטת בים ומנהלת את התעבורה הימית מהמפרץ ואליו - ולא האיראנים. זו פגיעה תודעתית שמבהירה מי בעל הבית. הפגיעה הכלכלית באיראן היא עצומה. במהלך המלחמה המשיכה איראן לייצא נפט והכניסה כ־5 מיליארד דולר לקופתה, עתה נותרה ללא כל מקור הכנסה.

הניסיון האיראני נכשל

הניסיון של משטר האייתוללות לסגור את מצר הורמוז כצעד אסטרטגי שיביא לעליית מחירי הדלק וכתוצאה מכך ללחץ על ארה"ב להפסיק את המלחמה, לא צלח. שוק הדלק העולמי הולך ומתייצב. הצעד האמריקני של הטלת סגר ימי על נמלי איראן מסב נזק כלכלי משמעותי לכלכלת איראן ולמעשה חונק אותה.

עוד לא ברור אם ומתי ישובו הצדדים לשולחן הדיונים. בינתיים מתבצע תהליך של פעולות והפצת ידיעות - חלקן כוזבות - משני הצדדים, כדי להשיג עמדת יתרון במו"מ שעשוי להתחדש. סגירה ופתיחה של המצר בידי האיראנים הן חלק מתהליך זה. כוונת טראמפ היא לנסות ולהביא את האיראנים חזרה לשולחן הדיונים ולסיים את המלחמה בהסכם. מדינת ישראל חייבת להבהיר כי כל הסכם חייב לכלול את סוגיית הגרעין, הטילים הבליסטיים והתמיכה בפרוקסיז. הסכם שלא יכיל את שלושת המרכיבים האלה יביא בהכרח לסיבוב נוסף של לחימה בטווח הזמן הקרוב.