מבצע "שאגת הארי" היה כרוך בעלויות כלכליות גבוהות, בהן אובדן התוצר למשק וכן גידול בהוצאות המדינה כאשר חלק מהשפעות אלה יתבררו רק בעתיד. לפי ההערכה הראשונית, היקף ההוצאות התקציביות הישירות של הממשלה בעקבות מבצע "שאגת הארי" עומד על כ-35 מיליארד שקלים.
באופן טבעי, מערכת הביטחון הייתה אחראית על מרבית ההוצאה: 22 מיליארד שקלים. ההוצאות התקציביות הישירות של מערכת הביטחון, כוללות את ההשפעות על תקציבי צה"ל, משרד הבטחון, המשרד לביטחון לאומי וארגוני בטחון נוספים ומסתכמים לסך של כ-22 מיליארד ש"ח.
מדובר בסכום שכבר התווסף לתקציב משרד הבטחון במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026 והוא כלול בו. יודגש כי מדובר בחישוב מוערך וראשוני הכפוף לטיוב לאחר קבלת נתונים מעודכנים. עיקר ההוצאה של מערכת הביטחון היא בגין הצטיידות, כאשר רכיב נוסף בעל משקל הוא הרחבת גיוס כוחות המילואים מעבר למתוכנן לתקופת המלחמה.
בנוסף, מתווי פיצויים לנזקי טילים וכן פיצוי לעובדים ולעסקים עלה למדינה 12 מיליארד שקלים.
בעקבות המבצע קידם משרד האוצר מספר מתווי פיצויים, בהם פיצוי בגין הנזקים הישירים כתוצאה מפגיעות במהלך המלחמה, פיצויים לעסקים במתווה כללי באמצעות מסלול ההוצאות המזכות לעסקים מתחת ל-400 מיליון ש"ח מחזור בעלי ירידה של 25% לפחות במחזור, מתווה חל"ת במימון המדינה כדמי אבטלה וכו'. העלות הכוללת של מתווי הפיצויים עומדת על כ-12 מיליארד ש"ח.
הוצאות אזרחיות נוספות כגון הוצאות משרד הבריאות בגין ההתאמות בפעילות בתי החולים, תשלומים לנפגעי פעולות איבה על ידי הביטוח הלאומי, תקציב לרשויות המקומיות עבור הצטיידות ומענה מגוון לחירום, הוצאות משרד הרווחה להתאמת סוגי המענה הניתנים על ידו וכו' - עלו למדינה מיליארד שקלים נוספים.
באוצר הודיעו כי לפיכך, האומדן הכולל להוצאות הישירות בשלב זה עומד על כ-35 מיליארד ש"ח. כאמור, התקציב אינו מצריך הוצאה נוספת מעבר לתקציב המדינה שאושר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "תפקוד משרד האוצר וניהול אחראי של כלכלת המדינה, היו גורם קריטי להצלחה המבצעית הגדולה. עובדי משרד האוצר שותפים מלאים להצלחות הכבירות בחזית ולהישגים האדירים שלנו מול איראן. לצד זאת עבדו ועדיין עמלים במשרד האוצר יחד עם עובדי רשות המיסים המסורים ללא לאות לתמיכה ולסיוע לעורף ולאזרחים כדי להושיט יד בזמנים הקשים האלה לאזרחים שנפגעו, לעובדים ולעסקים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו