לאחר מאבק ממושך, שהחל מאז נפל באוקטובר 2024, משרד הביטחון הודיע למשפחתו של רס״ן במיל’ אסף דגן ז״ל – נווט קרב, צנחן ואיש מילואים שסבל מ"פציעה מוסרית" ופוסט טראומה עקב שירותו – כי הוא הוכר כחלל, שנספה עקב שירותו הצבאי. זאת לאחר שהוכח כי הפציעה המוסרית והפוסט-טראומה מהן סבל, אשר הביאו לנפילתו, נגרמו עקב שירותו הצבאי. כפועל יוצא, משפחת דגן תוכר כמשפחה שכולה, במעמד זהה למשפחות שכולות לחללי צה״ל.
מדובר בהכרה בעלת משמעות תקדימית, המגיעה לאחר שבג״ץ כבר הורה בעבר להביא את דגן ז״ל לקבורה בלוויה צבאית מלאה (בבית עלמין אזרחי), מבלי שהוכר באותו המעמד כחלל משרד הביטחון.
דגן ז״ל שירת את מדינת ישראל שנים ארוכות, וגם שופטי בג״ץ שדנו בעניינו תיארו אותו כ״אדם מחונן וחייל צה״ל למופת״.
דגן ז"ל הלך לעולמו בגיל 38, ב-23 באוקטובר 2024, בערב שמחת תורה, לאחר ששם קץ לחייו, תוך כדי שירות מילואים אינטנסיבי, שהואץ החל מהשבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023.
זמן קצר לאחר מותו פתחה המשפחה במאבק ציבורי ומשפטי, לאחר שמשרד הביטחון סירב להכיר בו כחלל ולאפשר להביאו למנוחות בלוויה צבאית.
אמו מירי ואחיותיו התאומות נטע וענבל סירבו להשלים עם ההחלטה, ונאבקו כדי "להעניק לאסף את הכבוד הראוי לו". בדצמבר 2024 קבע בג״ץ כי אסף ייקבר בטקס צבאי מלא, והוא הובא למנוחות ב-3 בדצמבר 2024, יותר מחודש לאחר מותו.
ממשפחת דגן נמסר: ״הצדק סוף סוף נעשה. מדינת ישראל מכירה היום באסף שלנו כפי שהיה באמת: נווט קרב, קצין, צנחן, איש מילואים וגיבור ישראל, שהקדיש את חייו לביטחון המדינה, במסירות אין קץ, ושילם מחיר נפשי כבד בעקבות שירותו.
שום הכרה לא תחזיר לנו את אסף, אבל יש ברגע הזה תיקון של עוול עמוק ואמירה מוסרית חשובה - פוסט טראומה ופציעה מוסרית הן פציעות שירות לכל דבר.
"דווקא בימים כאלה, כשמדינת ישראל נשענת שוב על טייסי הקרב, הנווטים ואנשי המילואים במערכה מול איראן, חשוב לזכור שיש מי שנושאים איתם את המשימות והשגרה הרבה אחרי, ומשלמים מחירים אישיים קשים. האחריות של המדינה היא לעשות הכל כדי למנוע ממקרים טראגיים כמו של אסף לקרות, ולוודא שהיא מעניקה לגיבורי ישראל את הכבוד הראוי להם.
"אנחנו כואבות, מתגעגעות וגאות באסף בכל יום מחדש. אנחנו מודות לכל מי שהיה איתנו במאבק הזה, ומקוות שאף משפחה אחרת לא תצטרך לעבור את הדרך שאנחנו עברנו כדי לקבל עבור היקר לה את ההכרה והצדק שמגיעים לו״.
עוה״ד עודד סבוראי וסיון האוזמן, באי כוחה של משפחת דגן, מסרו:
"מאז מותו הטראגי של אסף ז״ל, עברנו כברת דרך משמעותית, מהתייחסות אליו כאל אזרח שהתאבד ללא קשר לשרותו בצה״ל ועד להכרה של המערכת בכך שמותו של אסף ז״ל הינו תולדה של טראומות קשות שהוא חווה בשרותו הצבאי, שפצעו את נפשו עד שלא יכל עוד. אנו גאים בזכות שנפלה בחלקנו לסייע למשפחה השכולה בהנצחה הגונה וצודקת של נווט המילואים, רס״ן (מיל׳) אסף דגן ז״ל, כמי שנספה תוך ועקב שרותו בצה״ל".
שר העלייה והקליטה, אופיר סופר בתגובה: "הצדק יוצא לאור, אם כי באיחור. המקרה של אסף הוא של נווט קרב וצנחן שחווה חוויות קרב קשות, איתן ניסה להתמודד ביום־יום ולא יכל להן.
"כמו אסף, בעקבות המלחמה לוחמים רבים נושאים את פצעי הקרב, וההתמודדות היא יום יומית. הם אינם עונים לקריטריון של שירות מילואים פעיל, הם נפצעו במילואים או בסדיר, ואת הפציעה הם ממשיכים לסחוב ולהתמודד.
"לצערי, מאז המלחמה אנחנו פוגשים לעיתים תכופות סיפורים דומים. חובה עלינו לטפל ולסייע הרבה לפני שקורה הנורא מכל, ואם חלילה לא הצלחנו, חובה עלינו להיות עם המשפחה, ללוותה ולתת את הראוי כמדינה, מערכת הביטחון וצה״ל. זו חובה מוסרית עליונה.
"ועדת אלמוז קבעה קריטריונים והיא נכונה במהותה, אך הקריטריון אינו יכול להיות שירות מילואים פעיל. אני מבין את המורכבות באבחון, במענה או חלילה במתן לגיטימציה לפגיעה בנפש, אבל פטור בלא כלום, או להשאיר את ההכרה לנחישות המשפחה זה לא צודק ולא מוסרי.
"אני קורא לשר הביטחון ולרמטכ"ל להקים וועדה שתדון מיוזמתה באופן פרטני ותבחן את עשרות המקרים הללו ולא להותיר את ההליך ליוזמת המשפחות ונחישותן אשר מתמודדות ממילא עם האובדן הקשה מנשוא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו