נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חזר אתמול (שישי) למוטיב החביב עליו, כשאיים מה יקרה לאיראן אם לא תפתח את מצר הורמוז או תגיע לעסקה. "נותרו להם 48 שעות לפני שכל הגיהנום יתפרץ עליהם", כתב ברשת החברתית שלו, Truth Social.
לא ברור אם הפעם טראמפ מתכוון באמת: פעמיים בשבועות האחרונים הוא לא עמד באולטימטום שהציב לאיראן. גם משמעות ה"גיהנום" שעליו דיבר אינה ברורה. לטראמפ הוצגו בשבועות האחרונים כמה חלופות לפתיחה בכוח של המצר, אך בצמרת הממשל והצבא בארה"ב מסתייגים מרובן. טראמפ ושר ההגנה שלו, פיט הגסת', אמנם הדיחו בימים האחרונים כמה בכירים בניסיון לצמצם ביקורת מבית - אך בכך רק הגבירו את הביקורת הציבורית והתקשורתית על מהלכי המלחמה.
טראמפ מוטרד בעיקר ממצר הורמוז ומהשפעת סגירתו על מחירי הנפט בעולם. אם המערכה תימשך ללא פריצת דרך משמעותית, עלול הנשיא לשלם מחיר בדעת הקהל, לקראת בחירות אמצע הקדנציה. אם יתווספו לכך גם נפגעים מקרב הכוחות האמריקניים, הוא עשוי למצוא עצמו בטריטוריה פוליטית מורכבת מבחינתו.
למהלכים אלה יהיו השלכות ישירות גם על ישראל, הנתפסת כמי שדחפה את טראמפ להיכנס למערכה. בשלב זה נראה כי בישראל מוטרדים מכך פחות: דיווחים בארה"ב מצביעים על לחץ מתמשך מצד ישראל - וגם מצד מדינות מרכזיות במפרץ - להמשיך בלחימה, מתוך חשש שסיום מוקדם יחזק את איראן ויעמיד את האזור בפני איום חמור יותר.
עם זאת, לישראל יש סיבות נוספות לדאגה, שהצמרת המדינית-ביטחונית אינה ממהרת לשקף לציבור. המרכזית שבהן היא כ-440 ק"ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה שנותרו באיראן, ועלולים לשמש בעתיד לפריצה לגרעין. טראמפ אמנם אמר כי אינו מוטרד מכך, אך ספק אם ישראל יכולה להרשות לעצמה גישה דומה. סוגיית הגרעין הייתה ונותרה הסיבה המרכזית למערכה.
גם מהלכי הלחימה עצמם אינם מדווחים לציבור באופן מלא. לצד הישגים משמעותיים, בעיקר בפגיעה בתשתיות הביטחוניות, נותרות שאלות רבות פתוחות. צה"ל הכין רשימה מפורטת של אלפי מטרות, ובהן מפקדות, מעבדות, מפעלי ייצור, מתקני אחסון ותשתיות נוספות - שרובן כבר הותקפו. בנוסף, הותקפו גם מפעלי פלדה ותשתיות תעשייתיות, במטרה לפגוע ביכולת השיקום הכלכלית של איראן.
בערב החג הודיע צה"ל כי השלים את תקיפת המטרות שהוגדרו "חיוניות". כעת עבר חיל האוויר לתקוף מטרות משניות, בניסיון להאריך את תהליך השיקום האיראני. עם זאת, לא ברור כמה זמן יידרש לכך בפועל. איראן הוכיחה בעבר יכולת התאוששות, ובסיוע סין ורוסיה עשויה לשקם את יכולותיה מהר מהצפוי - מה שעלול להוביל לסבב לחימה נוסף.
התקוות בישראל לקריסת המשטר האיראני לא התממשו עד כה. לא ברור גם מי מקבל בפועל את ההחלטות בטהרן, אך ההערכה היא כי לצמרת משמרות המהפכה השפעה משמעותית יותר מזו של הדרג המדיני.
בישראל עצמה נותרות שאלות רבות ללא מענה. ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלהשיב עליהן באופן ישיר. במקביל, המציאות בעורף קשה: אזרחים רבים חיים תחת איום מתמשך, לנים במקלטים וחווים שחיקה מתמשכת. בצפון המצב חמור אף יותר, על רקע טיפול ממשלתי חלקי בתושבים ובעסקים.
בסוף השבוע התברר, מדברי קצין בכיר, כי ההצהרות על פירוק חיזבאללה מנשקו היו מוגבלות בהיקפן: המטרה היא פירוז דרום לבנון בלבד, ולא של המדינה כולה. הדברים עוררו סערה בדרג המדיני והמחישו את הפער בין ההצהרות למציאות.
לצד זאת, בצה"ל מתריעים מפני מחסור חמור בכוח אדם ושחיקה גוברת של הכוחות לאחר למעלה משנתיים של לחימה. ההערכות מדברות על עלייה חדה במספר ימי המילואים, עד לכ-85 ואף 120 ימים בשנה. השחיקה, כך מזהירים בצבא, עלולה להשפיע על הכשירות המבצעית, במיוחד בזירה הלבנונית המורכבת.
למרות זאת, הממשלה מתמקדת גם בנושאים פוליטיים פנימיים. הכוונה לחזור ולקדם את חוק ההשתמטות מגיוס בתום חג הפסח, לצד העברת תקציבים ייעודיים, מעוררת ביקורת ציבורית - במיוחד על רקע מצוקת היישובים בצפון, בהם קיבוץ משגב עם, שנאלץ לגייס תרומות לשיקומו.
בנאומו האחרון תקף נתניהו את האופוזיציה והתקשורת. אולם לנוכח המציאות הביטחונית המורכבת, עולה הטענה כי הציבור מצפה למענה ברור יותר לשאלות הפתוחות. בשלב זה, ישראל מצויה בעיצומה של מערכה ממושכת באיראן, בלבנון ובעורף - וסיומה אינו נראה באופק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו