מסמך סודי חושף: חוליות טרור עם עשרות אלפי נשקים מחכות ליום פקודה

עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים מרוכזים בנגב, חוליות טרור ממתינות בדרום הר חברון, וצירי תחבורה שניתן לחסום תוך דקות. מסמך אסטרטגי של מכון ריפמן, שגובש בסיוע בכירי שב"כ, משטרה וצבא, מציג לראשונה תרחיש ייחוס מפורט ומזהיר: זו כבר לא בעיה פלילית - זו חזית של ממש.

לאחר שבחלקים הקודמים של התחקיר תיארנו את אוטוסטרדת ההברחות בגבול מצרים וירדן, ואת תפקידם של מנהלי ההברחות מהפזורה הבדואית - בפרק זה נתמקד בתוצאה האפשרית: מה יכול לקרות עם כל כך הרבה נשק ואמל"ח המרוכזים בדרום הארץ ביום פקודה.

מסמך אסטרטגי של מכון ריפמן מגדיר מחדש את איום הפנים בנגב כ"חזית השמינית". הדוח נכתב בסיוע אנשי מקצוע המכירים את המרחב עשרות שנים - אילן לביא, לשעבר ראש מרחב דרום בשב"כ; תת־ניצב בדימוס מוטי אדרעי, לשעבר סגן מפקד המחוז הדרומי במשטרה; תת־אלוף (מיל') פארס עטילה, לשעבר ראש המנהל האזרחי; ותת־גונדר (מיל') אילן בורדה, לשעבר ראש מערך המודיעין בשב"ס.

המסמך מביא ניתוח אינטגרטיבי של נתוני השטח ומתריע: השילוב בין הצפת הנגב באמצעי לחימה בלתי חוקיים לבין זיקה לאומנית גוברת בקרב חלק מהאוכלוסייה הבדואית עלול להביא ל"היפוך קנים" - מצב שבו פשיעה פלילית וכמות אמל"ח מתגבשים לכדי מרד חמוש המשתלב עם מתקפת טרור מאורגנת מדרום הר חברון.

"הנגב ודרום הר חברון יהפכו לאירוע מאוחד ומתגלגל", כך לדברי בכירי מערכת הביטחון. המסקנה המרכזית: היעדר ריבונות בנגב אינו מסתכם בפשיעה - הוא מהווה מכפיל כוח קריטי לטרור חוץ־מדינתי.

הזחילה המבצעית מתחילה

לפי הדוח, המערכה לא תיפתח בהכרזה רשמית - היא תתחיל ב"זחילה מבצעית" שתנטרל את יכולת התגובה של כוחות הביטחון עוד לפני שתיירה ירייה.

השלב הראשון: רצף מחאות אלימות במוקדי חיכוך אסטרטגיים - צומת שוקת, כביש 31 וכביש 25. תוך זמן קצר הופכות המחאות ללחימה פעילה, כשעשרות אלפי כלי הנשק הפזורים בשטח מופעלים לניסיונות השתלטות על יישובים במרחב.

במקביל, מהומות בבתי הכלא: בעת הלחימה בצמתים מתפרצות מהומות של אסירים פליליים בבתי הכלא בדרום. מטרתן לפצל את כוחות המשטרה והשב"ס, ולהסיט קשב ביטחוני נוסף מהזירה המרכזית.

קו התפר קורס

בשלב השני נוצרת התלכדות זירות בין פנים הארץ לגדה המערבית. בעוד כוחות הביטחון עסוקים בבלימת הכאוס הפנימי והמהומות בבתי הכלא, חוליות טרור חמושות ומאומנות מדרום הר חברון מנצלות את הפרצה. הן חוצות את קו התפר - דרך פרצות בגדר או מעברים שהותקפו - כשהן רכובות על אופנועים ורכבי שטח.

בחלק השלישי מגיעים למראות 7 באוקטובר, והפעם ביישובי הדרום: עקב הקרבה הגיאוגרפית המוחלטת זמן ההגעה של חוליות הטרור ליישובים נאמד בדקות בודדות. כך, למשל, מתארים הכותבים כי הגעה למיתר היא תוך 7 דקות בלבד, ומרחק דקות בודדות גם מלהבים ובית קמה.

התוצאה המבצעית מעוררת אימה: יצירת חזית לחימה רציפה המחברת בין דרום הר חברון ללב הנגב. במצב זה היישובים מבודדים לחלוטין, עקב חסימת עורקי התחבורה הראשיים - מה שמונע מצה"ל לשנע כוחות דרומה ולסייע לתושבים.

הניצוץ מהר חברון

כותבי הדוח מדגישים כי לא מדובר בתרחיש תאורטי: חשיפת חוליות טרור בלב רהט לאחר פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר היא לדבריהם ההוכחה הניצחת לכך שהחזית השמינית כבר פרוסה בשטח וממתינה לפקודה. הדגמה נוספת ניתנה ב"שומר חומות", כאשר צירים אסטרטגיים בנגב נחסמו ובוצעו תקיפות כנגד אזרחים וכוחות הביטחון.

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן: "הרוב המכריע בנגב נורמטיבי, אך הניצוץ מדרום הר חברון עלול להדליק פלח שמחזיק כמות אדירה של אמל"ח"

"התמונה שמתקבלת היא תרחיש אימה שמתממש לנו מול העיניים", אמר חגי רזניק, ראש מכון ריפמן. "חשוב להדגיש: הרוב המכריע של האוכלוסייה בנגב הוא נורמטיבי וחפץ בחיים שקטים - אך הניצוץ שעלול להגיע מדרום הר חברון עלול להדליק פלח בעייתי המחזיק בידיו כמות אדירה של אמל"ח בלתי חוקי. מי שבוחר לראות בזה בעיה פלילית - מפספס את הפאזל המלא. חובתנו היא לעקור את הרע כדי לייצר טוב וביטחון לכלל תושבי הנגב".

הדוח כולל גם המלצות למקבלי ההחלטות: הכנת תוכנית מבצעית הכוללת מעבר מיידי של האחריות הביטחונית בנגב לידי צה"ל ופיקוד העורף במקרה של התפרצות רב־זירתית; פעילות מניעתית באמצעות הוראת שעה לחיפוש מנהלי ומעצר מנהלי של נשק לא חוקי - בחלוקה לפי פוליגונים ארציים על בסיס הערכת מודיעין, וללא צווי חיפוש המסרבלים את גילוי הנשק; עיבוי כיתות הכוננות ביישובי קו התפר בנגב; ופריסת תשתיות טכנולוגיות - מצלמות וחיישנים - לאורך כבישי הנגב המרכזיים.