הגדול מאז תחילת המלחמה: המהלך של צה"ל כדי להתמודד עם התרחיש הקיצוני ביותר

מאז תחילת המלחמה, ובעיקר בחודשים האחרונים, מתנהל שינוי עמוק בתפיסת הביטחון של אוגדת עזה, כזה שמבקש לא רק לתקן את כשלי העבר, אלא לדחוף את המערכת כולה לקצה היכולת.

התרגיל שנערך אתמול (רביעי) ממחיש את המגמה הזו בצורה הברורה ביותר: לא עוד תרגול שגרתי, אלא סימולציה רחבה, מורכבת ואגרסיבית, שנועדה לבחון את הכוחות מול תרחישים קיצוניים גם כאלה שחורגים בהרבה מהיכולות המוערכות של חמאס כיום. תרגיל בהיקף גדול שכלל שילוב של חטיבות סדירות ומילואים, כוחות שריון, תצפיות, ארטילריה והפעלת אש, לצד שיתוף פעולה עם חיל האוויר, חיל הים, משטרת ישראל, מד״א וכיבוי אש. המטרה הייתה לייצר עומס מבצעי מקסימלי, ריבוי זירות בו זמנית ואתגר פיקודי שמדמה קריסה אפשרית של הסדר הקיים.

נקודת המוצא השתנתה

בבסיס התרגול עומדת ההבנה כי נקודת המוצא השתנתה לחלוטין מאז ה-7 באוקטובר. אם בעבר התבססה ההגנה על מרחבים דלילים יחסית בכוחות, היום מדובר בפריסה רחבה יותר: תוספת של מספר חטיבות בגזרה הדרומית, לצד אוגדה נוספת הפועלת בעומק השטח. קו ההגנה נדחק קדימה אל הקו הצהוב, ויוצר מרחב אבטחה עמוק יותר שמקשה משמעותית על חדירת אויב לשטח ישראל.

המשמעות המבצעית: האויב נדרש כעת לחדור מרחב רחב יותר, רווי כוחות ואמצעים החל מטנקים ועד מערכי איסוף מתקדמים. במקביל, פותחו יכולות שלא היו קיימות בעבר, במיוחד בכל הקשור להפעלת אש מתואמת ולשליטה בכוחות בשטח.

גם במילואים

אך השינוי אינו מתמקד רק בצבא הסדיר. אחד הלקחים המרכזיים מהאירועים הקשים של אוקטובר הוא מקומם של היישובים בקו העימות. אם בעבר נמצאו אזרחים לעיתים בחזית, כיום מתגבשת תפיסה הפוכה: צה״ל הוא זה שצריך להיות קו המגע הראשון. בהתאם לכך, חוזקו משמעותית כיתות הכוננות ביישובים הן מבחינת ציוד, הן מבחינת הכשרה והן מבחינת חיבור למערך הפיקודי הרחב. גם יחידות מקומיות, המורכבות מתושבי האזור ומיועדות לתגובה מהירה, שולבו בתרגול כחלק אינטגרלי מהמערך.

התרגיל שם דגש מיוחד על סוגיית השליטה והפיקוד שהיוו אחת מנקודות התורפה המרכזיות שהתגלו בטבח 7 באוקטובר. בין היתר, נבחנה היכולת להזרים כוחות במהירות לנקודות חדירה, לוודא שכל איום מקבל מענה בעוצמה מספקת, ולמנוע מצבים שבהם אזורים נותרים ללא תגבור כפי שקרה בעבר. התרחישים כללו החזקת צירים מרכזיים פתוחים, הבטחת תנועת כוחות ופינוי פצועים תחת אש.

גם סוגיית הפערים בין אזורים שונים בגזרה קיבלה ביטוי. אזורים שבהם פעל צה״ל באופן אינטנסיבי במהלך הלחימה מציגים כיום הרס נרחב יותר, בעוד אזורים אחרים בעיקר במרכז הרצועה נותרו פחות פגועים, בין היתר בשל שיקולים מבצעיים הקשורים לחטופים. הפער הזה מחייב היערכות שונה, עם דגש על דריכות גבוהה גם במרחבים שבהם לא בוצע תמרון עמוק.

לצד כל אלה, נמשכת גם העבודה האינטנסיבית בתת-קרקע מרכיב קריטי בהתמודדות עם איום המנהרות לצד פעולות איתור, חשיפה והשמדה במרחבים שבהם פועל צה״ל.

במבט כולל, התרגיל אינו רק עוד שלב בשגרת האימונים, אלא חלק מתהליך עומק רחב בהרבה: ניסיון לבנות מחדש את תפיסת ההגנה, לשפר את הממשקים בין כלל הגורמים הצבאיים והאזרחיים כדי ולהבטיח שבפעם הבאה, אם תגיע, התגובה תהיה מהירה יותר, חזקה יותר ומתואמת יותר.

המסר העיקרי שעולה הוא שלא מסתפקים עוד בהתמודדות עם מה שהאויב מסוגל לעשות אלא מתכוננים גם למה שנראה בלתי סביר. עם זאת אין אימונים בסדר גודל שעוסק המימדים של האסון שקרה ב-7.10 אולי בעתיד עם התעצמות חמאס זה יקרה. כרגע גם לא נערכים לשינוי הסטטוס של הקו הצהוב אלא אם הדרג המדיני יחליט אחרת