הותר לפרסום: סמ"ר אורי גרינברג, לוחם בסיירת גולני, נפל בקרב בדרום לבנון

לוחם צה"ל נהרג הלילה (בין רביעי לחמישי) בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון, במהלך פעילות קרקעית של כוחות אוגדה 36 להרחבת מרחב האבטחה. הבוקר הותר לפרסום כי סמ"ר אורי גרינברג, בן 21 מפתח תקווה, לוחם בסיירת גולני בחטיבת גולני, נפל בקרב.

לפי הודעת צה"ל, בשעה 2:10 זיהו לוחמי סיירת גולני מספר מחבלים במרחב שבו פעלו. לאחר הזיהוי התפתחה היתקלות פנים אל פנים בין הכוחות למחבלים, שבמהלכה נהרג הלוחם. לוחם נוסף נפצע באורח שאינו מחייב פינוי לבית חולים.

הכוחות חיסלו חלק מהמחבלים המעורבים באירוע, וממשיכים בסריקות במרחב אחר מחבלים נוספים. במקביל, כוחות אוגדה 36, בשיתוף חיל האוויר, ממשיכים לתקוף באזור במטרה להשמיד תשתיות טרור ולחסל מחבלים.

רמי גרינברג, ראש העיר פתח תקווה כתב בצער: "התבשרנו על נפילתו של בן העיר, לוחם סיירת גולני, הגיבור סמ"ר אורי גרינברג ז"ל, אשר נפל הלילה בעת פעילות מבצעית בלבנון, תוך הגנה על עם ישראל והמולדת. אורי היה מטובי בניה של פתח תקווה, לוחם אמיץ בשירות סדיר, שיצא להגן על כולנו ולא שב. העיר כולה מרכינה ראש ומתייחדת עם זכרו. הגיבור סמ"ר אורי גרינברג יובא למנוחות היום בשעה 16:00 בהר המנוחות בירושלים".

ירון גרינברג סיפר על בנו: "אורי היה ילד שהתגבר על כל המכשולים וכל הפחדים שלו. הוא דחף את עצמו תמיד קדימה בנחישות, באהבה, עם לב טוב, וככה הוא גם מצא את מותו כפי שסיפרו לנו, בהסתערות בחוד. חודשיים לפני שחרור, הוא היה אמור לצאת לשליחות במסגרת הסוכנות היהודית לארצות הברית, לבני נוער".

עוד הוסיף: "הוא עשה מסלול מפואר, אני, יש לי זכות גדולה להיות אבא של בן כזה, גאווה גדולה. פשוט היה גיבור. הוא היה ילד שלא ויתר לעצמו בשום מקום. הוא הצטיין בצוות, והוא יצא למ״כים. הוא היה סמל, והוא הצטיין בתור סמל. השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מבורך".

אחותו הקטנה אורי, נועה סיפרה: "מגיל אפס, באמת. הוא היה הגיבור שלי. זה לא רק עכשיו, אחרי שהוא נפל, הוא תמיד היה הגיבור שלי. הוא היה שם בשבילי תמיד. כל מה שהוא עושה, הוא תמיד היה הכי מצטיין בעולם. בבית ספר הוא היה מקבל תעודת הצטיינות, והוא סיים את המסלול בסיירת גולני בהצטיינות, וגם עכשיו במוות שלו".

עוד הוסיפה: "הוא פשוט גיבור, אני רוצה שכולם ידעו שאין נשמה טהורה כזאת, אין, אין אנשים כאלה.הוא היה בן אדם כל כך מיוחד. הבוקר בשעה 6 בבוקר באו להודיע לנו. אמא שלי צרחה. לא חשבנו שדבר כזה יכול לקרות. העולם חרב עלינו".

האחות שיר סיפרה גם היא: "הוא גם היה דוד. יש לו שני אחיינים קטנים, היה דוד עומר ולאדם, הילדים שלי. והוא היה מקריא להם סיפורים, והוא היה מרים אותם גבוה, והוא אהב לשחק איתם. הם כל כך אוהבים אותו".