הצד"לניקים מדברים: "אם נסיים עם חיזבאללה מוחלש, לא עשינו כלום"

כדי להבין מה קורה כיום בלבנון צריך להתחיל ממה שלא ברור. "אם אתה חושב שאתה מבין את לבנון, כנראה מישהו לא הסביר לך טוב", זה הפתגם הלבנוני שאנשי צד"ל שחיים בקרבנו מאז נסיגת צה"ל מלבנון משתמשים בו. המציאות מעבר לגבול אינה אחידה ומשתנה במהירות. לעיתים בתוך ימים. מה שהחל עם קולות נגד חיזבאללה בקרב רוב תושבי לבנון, ובהם גם שיעים שמתנגדים לארגון הטרור, הפך בימים האחרונים עם חלק מהשיח הישראלי לכיבוש עד לליטני וצפונה מכך לקולות לבנונים רבים שתומכים בחיזבאללה וגם מסייעים לו במלחמה מול ישראל.

כבר יותר מ־25 שנה שאנשי צד"ל לשעבר חיים בישראל, משתלבים בחברה הישראלית, אבל נמצאים בקשר רציף עם משפחותיהם שנותרו בלבנון. הם עוקבים באדיקות ופעילים ברשתות החברתיות שם, ושומעים את התקשורת הלבנונית.

חוששים מהסורים

בעוד המטרה של ישראל היא לנתק בין חיזבאללה לאיראן, עלי רסלאן, בנו של בכיר בצד"ל לשעבר, אומר: "מדינת לבנון צריכה לסגור את הקשרים עם איראן, לסגור את השגרירות".

המשפט הזה נאמר עוד לפני שההחלטה של ממשלת לבנון לגרש את השגריר האיראני. עלי מוסיף: "צריך להכניס יותר מתונים לצבא ולמדינה. בית המשפט הצבאי בלבנון הוא של חיזבאללה. הרמטכ"ל בעד חיזבאללה. אצל השיעים יש מה שנקרא עקידה – הם יעדיפו למות ולא לחיות בהשפלה".

"בהתחלה היו בלבנון הרבה חוסר תמיכה וזעם", מתארת פארח ראסלן, אשתו של עלי שהגיעה לישראל במלחמת לבנון השנייה והשתתפה ב"מאסטר שף" בארץ. "בתוך החברה השיעית עצמה נרשמה ביקורת, והיתה תחושה שהפעם הציבור לא מוכן לשלם שוב את המחיר. אבל ככל שהלחימה נמשכה משהו השתנה. החשש מפגיעה רחבה יותר, מהמשך עקירה ומהאפשרות של אובדן שליטה בדרום לבנון הוביל להתלכדות מחודשת. עכשיו התמונה משתנה וחיזבאללה מקבל תמיכה".

גם בעלה עלי חושב כך. "אנשים מאמינים שהולכת להיות התיישבות בדרום לבנון, ואז חיזבאללה אומר 'בגלל זה אנחנו מגינים על לבנון'. לקחו לאנשים את הבתים. הם חוששים שזאת מלחמה נגד השיעים ושישלחו את הסורים לטבוח בהם".

גם קלוד אברהים, המנהל לשעבר של לשכת צד"ל, מסכים עם רוח הדברים: "בהתחלה היו הרבה קולות נגד חיזבאללה, אבל המלחמה הפכה להיות נגד השיעים. יש אנשים שמתחילים להילחם יחד עם חיזבאללה למרות שהם לא מהארגון. הם לוקחים נשק ויורדים דרומה. הפחד שלי שזאת תיהפך למלחמה נגד השיעים. הזיכרון של הישראלים קצר. צד"ל הוקם להגן על הכפרים באזור ורק אז חבר לישראל מתוך אינטרס ובהמשך הוקם צד"ל באופן רשמי. אם יוקם היום אזור ביטחון בדרום לבנון הוא יסתמך רק על ישראל וזה לא ייתן פתרון. נוכחות עד לליטני לא מספיקה. באזור מטולה מדובר ב־3 ק"מ. נצטרך לקחת גם את רכס עלי טאהר, היכן שהיו סוג'וד וריחן (מוצבי צה"ל וצד"ל בזמן רצועת הביטחון - ע.א), ואז מה עשינו?".

יונתן אלחורי, פעיל הסברה ישראלית ברשתות הלבנוניות המסביר ללבנונים את המצב בישראל, מציג מציאות מורכבת. "לציבור הלבנוני נמאס מחיזבאללה שזורע בהם פחד. לצד הפעולות הצבאיות צריך להיות גם מהלך מדיני. אני שומע מהם הרבה תסכול ופחד, אבל גם תקווה. המנגנון החברתי והפוליטי של חיזבאללה מתחיל להתפרק. יש מאבקים בין תומכי ומתנגדי חיזבאללה במרכזי הקליטה של העקורים. מצד שני, תומכי חיזבאללה רואים את המצב כמתנה ואומרים 'הנה, אתם רואים על מה נלחמנו. ישראל תכבוש את דרום לבנון'".

גרים באוהלים

פארח ראסלן מתאר מצב קשה מאוד בדרום לבנון. "המשפחה שלי באוהלים. הם עזבו את ביירות. כל המשפחה שלנו מפוזרת. הם חיים על תרומות של העם. המדינה לא מסוגלת לעזור שם".

אלחורי מסביר ללבנונים שאיתם הוא משוחח כי מדובר במצב זמני. "אם שר הביטחון אומר שלא יאפשרו להם לחזור עד שיבטיחו את שלומם, הנוצרים והדרוזים שלא פונו מבינים שזה מצב זמני. הפרגמטים מבינים את זה. חיזבאללה מייד מצדיק את עצמו ואומר 'על זה נלחמנו 40 שנה'. מצד שני, יש אנשים שמעיפים משפחות עקורים כשהם מבינים שיש ביניהם אנשי חיזבאללה מחשש שיתקפו אותם".

מבחינת אנשי צד"ל, הדרך לסיום המלחמה ברורה - היא צריכה להסתיים בהסדר מדיני, אבל כזה שלא יבוא על חשבון הפעולה הצבאית.

קלוד איברהים חושש שישראל תעצור לפני הסוף. "ישראל טועה אם היא עוצרת", הוא אומר. "היא בונה על ממשלת לבנון והיא לא מטפלת בדרום לבנון. הלבנונים רוצים שישראל תעשה את העבודה במקומם. אם לא נגיע להסכם עם לבנון כל שנה-שנתיים נהיה בסבב שם. אם נסיים עם חיזבאללה מוחלש - לא עשינו כלום".

"אנחנו מנפחים אותם", הוא מוסיף. "אנחנו צריכים להגיד שחיזבאללה חלש ואנחנו ננצח אותו, זה יחלחל לשם. אחרת אם נגיד שחיזבאללה נשאר שם, האזרחים יבינו שלא יהיה באמת שינוי. איפה הפלסטינים ששלטו בדרום לבנון? איפה משטר אסד? איפה קדאפי או סדאם חוסיין? חיזבאללה חזק בגלל שיש לו כסף. תוריד את זה - והם ילכו לבד".

לנתק את הכסף

גם אלחורי חושב כך: "הפעולות של צה"ל נכונות. צריך לנתק את הכסף כי זה החמצן של חיזבאללה. הותקפו מטרות שלא הותקפו בעבר. הממשלה שולטת יותר טוב בנמל התעופה ובנמל הימי. הברחות הנשק כמעט נעלמו".

"חיזבאללה הפך לעשיר ביותר בלבנון", הוא מוסיף. "הוא שולט בבנקים, בתחנות הדלק ובסמים, ועשיר יותר ממדינת לבנון. בעזרת הכסף נקנו האנשים מכלל הזרמים והמפלגות. הוא הקים בתי חולים, בתי ספר, הוא חדר לאוניברסיטאות ולכל מקום במדינה".

רסלאן חושש שהעורף הישראלי יביא לסיום המלחמה. "החוסן הישראלי לא יעמוד בלחץ", הוא טוען. "רק פתרון מדיני יביא לסיום המלחמה. צריך לחזק את ממשלת לבנון והיא תוכל לטפל בחיזבאללה. במצב הנוכחי - אני לא רואה מצב שלא תהיה מלחמת אזרחים בלבנון".

וזה אכן החשש הכי גדול בלבנון. המדינה, שכבר חוותה מלחמת אזרחים, חוששת שההיסטוריה תחזור על עצמה.

חיזבאללה החל לאחרונה לפעול כמו ארגון גרילה. אנשי המילואים שלו לא נקראו ולא התייצבו למלחמה. הוא פועל בצורה מבוזרת כשפעיליו פועלים לבד במרבית הזמן. אלחורי מסכם את המצב המורכב: "לבנון היא לא שחור ולבן, ישנן הרבה דעות".