השאלה התלויה בחלל האוויר בישראל היא לאן המלחמה שזכתה לשם "שאגת הארי" הולכת - ובמיוחד כיצד ומתי היא אמורה להסתיים. כדי להשיב על שאלה זו, מתחייב ניתוח תמציתי של שלושת השחקנים העיקריים: ישראל, איראן וגרורותיה, וכמובן ארה"ב ונשיאה דונלד טראמפ.
באשר לישראל, הרי שבראשית המערכה, ובמיוחד אחרי חיסול המנהיג העליון והצמרת האיראנית, היה נדמה כי היא חותרת להחלפת המשטר (regime change), אך בתוך זמן לא רב החל הדיבור של נתניהו עם שר הביטחון כ"ץ להתמקד בחיסול תשתיות הגרעין והטילים - ולשם אכן כיוון חיל האוויר. מה יספק את נתניהו וכ"ץ באיראן, כמו גם בלבנון, כתמונת ניצחון? איש אינו יודע, שכן המטרות המשורטטות הן רחבות ונזילות עד כדי כך שחלק מהדיבורים רומזים על לחימה שתימשך חודשים ארוכים, או לכל הפחות שבועות לא מעטים. כיצד ישפיעו פגיעות הטילים הקשות בימים האחרונים על קבלת ההחלטות בישראל - ננסה להבין בהמשך, בסיכום הדברים המשוקלל.
מבחינת איראן, ניכרים בשלב זה שלושה מאפיינים בולטים: ראשית, המערכת השלטונית האיראנית ממשיכה לתפקד - למרות הפגיעה הקשה במעגלי ההנהגה המדינית והביטחונית. שנית, יכולת ירי הטילים הכבדים לא נראית בשלב זה כקרובה לנטרול, ולפיכך הנחת העבודה היא שהירי מאיראן ללב ישראל יימשך. שלישית, ואולי בכך טמונה החשיבות העיקרית לשקלול העתיד, ההנהגה האיראנית רואה במתקפה האמריקנית־ישראלית ניסיון לחיסול ולהכחדה של הרפובליקה האסלאמית האיראנית וכלל הישגיה מאז ייסודה על ידי חומייני ב־1979.
"חורבן הבית" של איראן
יש לזכור כי האתוס האיראני־שיעי מקביל במידה רבה לאתוס חורבן הבית היהודי. מבחינתם, החורבן מתבטא ברציחתו של חוסיין בן עלי בקרב כרבלא המפורסם, שבו בעצם ניטלה הבכורה מהשליטים השיעים והועברה לידי הסונים האומיים שהשתלטו על מרבית ארצות המזה"ת וצפון אפריקה - והפכו את הסונה לזרם העיקרי באסלאם. בראיית ההנהגה הנוכחית באיראן, המתקפה הישראלית־אמריקנית נועדה להחזיר את איראן להיות מדינה לא דתית המשתפת פעולה עם המערב, ובעצם להכחיד את כל הישגי ההנהגה הדתית האיראנית ב־50 השנים האחרונות.
מכאן גם ניתן לקבוע כי המטרה העיקרית של ההנהגה האיראנית היא להיוותר על הרגליים ולשמר את שרידותה של הרפובליקה האסלאמית בכל מחיר. לפיכך ניתן להניח כי איראן אינה צפויה להכריז על כניעה, ואף ספק אם תהיה מוכנה לוויתורים מפליגים בכל משא ומתן שתנהל, כולל זה המתנהל עתה ככל הנראה עם ארה״ב. סביר יותר כי טהרן תסכים להפסקת אש בלתי מחייבת ואולי אף להסרת המצור מעל מצר הורמוז, ותו לאו, ובמשתמע ספק אם תהיה מוכנה לוויתורים בתחום הגרעין.
טראמפ חותר לסיכום המערכה
באשר לארה״ב, הרי שעוד קודם להצהרת טראמפ על קיום משא ומתן מואץ עם טהרן, התרבו הסימנים כי ממשלו חותר לסיכום המערכה, בין השאר נוכח עלויותיה והשפעתה על מחירי האנרגיה. מנגד, ארה״ב רמזה כי היא נערכת לכיבוש צבאי של האי ח'ארג, אם איראן לא תסיר את החסימה מעל מצר הורמוז. מה יעלה בגורל המשא ומתן וכיצד יגיב טראמפ לעמדות האיראניות, הצפויות כמצוין להיות נוקשות למדי, קשה לדעת, וגם לכך נתייחס בסיכום המשוקלל.
לכאורה, נכון לכתיבת הדברים, קיימים שני תרחישים: סיום מהיר יחסית של המערכה, אם אכן יושג הסכם בין טהרן לוושינגטון, ו/או לחלופין - המשך לחימה לאורך תקופה ממושכת, כולל התארכותו, אם ארה״ב תממש בסופו של דבר את איומיה לכבוש טריטוריות איראניות. בשני התרחישים כאחד אין סימנים לסיכוי סביר להחלפת השלטון, נוכח נכונותו ויכולתו למחוץ כל גילוי של התנגדות פנימית.
טהרן לא תוותר על הגרעין
בכל מקרה נראה שישראל, היושבת במקרה הטוב בכיסא האחורי של המשא ומתן, תיאלץ להיערך מול משטר איראני קיצוני יותר ואולי אף אגרסיבי יותר בכל הנוגע לנחישותו להשגת יכולת גרעין צבאית ולשמירה על שרידותו. זאת נוכח העובדה כי בראייתם מדובר ב״קלף הביטוח״ האולטימטיבי לשרידות המשטר, וכיום, לאחר מה שנתפס על ידיהם כניסיון לחיסול הרפובליקה השיעית, צפוי שתגבר נחישותם להשגתו.
על ישראל להביא בחשבון שאיראן עלולה לנסות להגיע לכך בכוחותיה היא, או לחלופין באמצעות רכישת מכשיר גרעיני מן המוכן ממדינות כמו צפון קוריאה או רוסיה, ה״ידידה״ הקרובה של טהרן. יתרה מזאת, היה והמשא ומתן בין טהרן לוושינגטון ייכשל, על ישראל להיערך למערכה צבאית ממושכת, אשר עשויה להשפיע על העורף, כמו גם על האתגרים המונחים בפני היכולות ההגנתיות וההתקפיות שלה כאחד.
הכותב הוא לשעבר ראש אגף המודיעין וראש אגף "תבל" במוסד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
