שיטת ההברחות בדרום נחשפת: התושבים מתצפתים - ונותנים אות לפעולה

כתבי האישום החמורים שהוגשו השבוע נגד שלושה תושבי ביר הדאג' על הפעלת רשת הברחות ממצרים ומירדן לישראל מתייחסים כנראה רק לקצה הקרחון: לפי ההערכות במערכת הביטחון, הרשת מופעלת על ידי אנשי היישוב הבדואי כבר שנים רבות ולאחרונה משמשת גם להברחות אמל"ח.

בפרקליטות מחוז דרום, שהגישה את כתבי האישום, כתבו מפורשות: "הצפת מדינת ישראל באמצעי לחימה בלתי חוקיים מהווה סיכון ממשי, הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני, ואף סכנה מיידית לביטחון המדינה".

משיחות שערכה מערכת "היום" בחודש האחרון עם גורמי ביטחון בגזרה, עולה תיאור די דומה: התושבים מתצפתים באופן קבוע ויודעים מתי לפעול. "בתחילת המלחמה", מתאר אחד הגורמים, "כשלא היינו פה, היה כאן שער ריק והמבריחים בעטו לשער חופשי. כשראו אותנו חוזרים - הם שוב נעלמו. אין הרתעה. אין פחד. משחקים חתול ועכבר".

החשש המרכזי הוא מהברחות נשק. חלקו ממשיך פנימה, לתוך ישראל, חלקו האחר מועבר לירדן, ועוד חלק ממשיך לעזה, למחבלי חמאס. "אם בעבר המבריחים היו יושבים אצלנו מעל יתד ומיד מעבירים משלוחים שהגיעו ממצרים לעזה, היום, כיוון שיש יותר אכיפה, הם לוקחים את המשלוחים לביר הדאג' ורק אחרי כמה ימים מעבירים לעזה", מזהיר ישי ספז, תושב יתד וחבר פורום עוטף ישראל. "בחודשיים האחרונים יש התגברות של הברחות לעזה מהיערות של כיסופים ובארי, וככל שהרחפנים גדולים יותר, כך הם מעבירים כמויות גדולות יותר וגם נשק כבד יותר".

אקס-טריטוריה

ביר הדאג' הוא אקס־טריטוריה של מדינת ישראל. הגברים בפזורה משרתים בצה"ל ומזדהים עם המדינה, ובה בעת, הפשיעה חוגגת. "החבר'ה האלה יושבים בשטחי אש עם נרגילה ועושים נגלות של הברחות", מספר ספז. "למשטרה אין מספיק כוח אדם, למתנדבים אין יכולות לפעול מבחינת החוק, והבלגן חוגג. מערב פרוע".

ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, אומר כי כיום שיתוף הפעולה בין זרועות הביטחון טוב משהיה וכתבי האישום הם בשורה. עם זאת, "ההברחות נמשכות בהיקף גדול מאוד. בשיחות גם עם השירות וגם עם הצבא אני לא מרגיש שמקילים ראש. הבעיה המרכזית היא שבמרחב ביר הדאג' מתקיימת פעילות לא חוקית. אפשר לעשות שם הרבה פעולות לא חוקיות ולא יקרה לך כלום".

דורון מתאר גם את הדרכים לפתרון ולעבודה מול מחוללי הפשיעה באזור. "אחד הדברים הראשונים שצריכים לקרות זה פתיחת תחנת משטרה בביר הדאג'. אפשר להתעסק בהברחות בגדר, אבל השורש הוא בארגוני הפשיעה והטרור שקונים את כלי הנשק האלה. לכן הבעיה היא היעדר הטיפול הלאומי באלה שרוכשים את המאגים האלה או את מה שנגנב מבסיסי צבא. לאן כל הנשק הזה הולך? את מי זה משרת? כבר ב'שומר החומות' ראינו את כמות הנשק הזו שהשביתה כבישים. דבר כזה יכול לקרות פעם שנייה".

לדברי דורון, "יש מחסור בשוטרים במרחב. מצד שני, המשמר הלאומי זה שינוי חשוב, חיובי ונכון. בעיה נוספת היא שהמשרד לביטחון לאומי לא פועל בצורה מספיקה בנוגע לתופעת הנשק הלא חוקי. הוא משקיע יותר באכיפה של הבנייה הבלתי חוקית. הבנייה הבלתי חוקית לא הורגת, הנשק כן. חיי אדם קודמים להכל".

"לא פוסל היפוך קנים"

במשטרה טוענים כי במהלך כהונת השר איתמר בן גביר הוקמה תחנת המשטרה בשגב שלום. נוסף עליה, הוקם מפלג פוליגמיה, והוקמה מחלקת פרוטקשן, כדי לתת מענה לתופעות הלא חוקיות בפזורה. כעת אין כוונה להקים תחנת משטרה חדשה באזור, שכן בן גביר פועל קודם לגייס עוד שוטרים כדי שיהיו מי שייתנו מענה בשטח הרחב. לפי נתוני המשרד, מינואר 2023 עד ינואר 2026 נוספו למחוז דרום יותר מ־500 שוטרים. לצידם פועל גם המשמר הלאומי, שעושה צעדים ראשונים בימים אלה.

עוד אומרים במשטרה כי במהלך השנה הנוכחית עצרה המשטרה כמה חוליות בחשד להברחות אמל"ח וסמים באמצעות רחפנים, ונגד החשודים הוגשו כתבי אישום חמורים לצד בקשות למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. על תעדוף הטיפול בבנייה הבלתי חוקית אמרו במשרד כך: "הריסת בתים היא כלי התקפי. במקום לרדוף אחריהם, גורמים להם להירדף על ידי המשטרה בבית שלהם".

גם כלפי שב"כ יש לגורמים באזור הגבול טענות. בשיחות עימם חזרה הטענה שלפיה השירות מפעיל סוכנים בפזורה ולכן מעלים עין באופן שיטתי מאנשים שמשמשים בצד אחד מודיעים ובצד שני עבריינים. "זה אירוע מורכב להיכנס לביר הדאג', אבל היא נקודת השילוח, כי כל הנשק נמצא שם", אומר ספז. "לצה"ל אין כלים מתאימים למרדפים, למשטרה יש יכולת להגיע עד לביר הדאג', ובין לבין הכל נופל. בסוף מי שמטפלים בזה אלה הרבש"צים מהשטח. אם אנחנו לא עושים את זה, זה נשאר בחצר האחורית של מדינת ישראל".

"זה מצב של מדינה בתוך מדינה", אומר גורם לשעבר ברשות ההסדרה. "המשטרה לא נכנסת לביר הדאג', וגם הכניסה הסמלית לתראבין היתה רק מבצע ראווה". גורם נוסף, שבקי ברזי הפזורה, מתאר כיצד התפתחה תופעת הרחפנים. "המבוגרים שהבריחו סמים דרך הגבולות לא התעסקו בהברחת נשק", הוא אומר. "עבורם זה היה טאבו, אבל הצעירים יותר היום עובדים עם רחפנים ונשק, ולא מפריע להם, העיקר הפרנסה".

לדבריו, העבודה עם הרחפנים הובילה להצפת פנים הארץ בנשק ולהורדת מחירים. "הנשק בחלקו נמכר ובחלקו נשאר בשבט לטובת סכסוכים פנימיים. ככה הוא מרתיע לשבט השני: 'לי יש מאג, דיר באלק'.

"כרגע המניע הוא פלילי ולא לאומני, אבל אני לא אומר שלא יהיה תרחיש של היפוך קנים", מוסיף הגורם. "זה שאין תחנת משטרה בביר הדאג' זו תקלה. מבצעים לא מספיקים. תחנת עיירות יש לה שתי ניידות בלילה. מי יגיע לקריאה במקרה של הברחה? אנחנו בשגרה מאוד חלשה בפזורה. מעט מדי שוטרים. במקום להקים יחידות מיוחדות, תקימו תחנות משטרה מאסיביות וגדולות שיכירו את האזור ואת העבריינים".

"זו בעיה של כולנו"

ראש מועצת נווה מדבר סלאמה עדיסאן, המתגורר בביר הדאג' וששירת 26 שנים כקצין בצה"ל, לא מכחיש את הטענות לפשיעה בפזורה ודורש את התערבות המשטרה. "ברגע שנכנס סם לישראל, הוא נשאר אצלי בפנים. גם כקצין גששים ראיתי איך שזה נכנס אלינו. זה אמור להטריד את כל אזרחי המדינה. כל מי שמתמכר לסם הוא לא נורמטיבי. זו בעיה של כולנו יחד. המשטרה צריכה לקחת את זה כפרויקט: לחסל את ההברחות לתוך מדינת ישראל. אמרתי כבר בעבר - זה גבול ללא גבול". 

משב"כ נמסר בתגובה כי "השירות, יחד עם גופי הביטחון האחרים, פועל זה תקופה באופן שוטף ובנחישות נגד הברחות האמל"ח בגבולות, שמהוות סיכון של ממש לביטחון המדינה. במסגרת זו, פעילות גופי הביטחון מתבצעת גם באזור ביר הדאג' שבנגב, לצד פעילות סיכולית משמעותית. בתוך כך, בשנה האחרונה נעצרו לחקירת שב"כ יותר מ־20 חשודים, תושבי ביר הדאג', בגין מעורבות בהברחות אמצעי לחימה בגבולות ישראל, וכן הוגשו כתבי אישום נגד 20 נאשמים, זאת לצד מעצרים המבוצעים על ידי משטרת ישראל.

נוסף על כך, לאחרונה אושר מעצרם המנהלי של שני אזרחים ישראלים, תושבי ביר הדאג', בגין מעורבותם בהברחות אמל"ח. בהתאם, פעילות גופי הביטחון מלמדת באופן ברור על מגמה הפוכה מהטענה המובאת בכתבה. שב"כ, עם צה"ל ומשטרת ישראל, ימשיך לסכל ולפעול נגד כל מי שמעורב בפעילות טרור, לרבות כזו הקשורה בהברחות אמל"ח בגבולות".