שמחה בונים-כהן, תושב ערד, מתגורר באחד הבניינים שנפגעו בצורה קשה מהפגיעה הישירה של הטיל האיראני במוצאי שבת. בראיון ל"היום" הוא מספר על רגעי החרדה ועל הנס שעברו הוא ובני משפחתו.
"עמדתי בבית, לא התפנתי למרחב המוגן. רצינו ללכת, אבל אז אשתי אמרה לי שעדיף להתקרב יותר למסדרון. היה בום מטורף, וכל הבית התמלא בשברי זכוכיות. בנס ניצלנו, השם שמר עלינו, הבת שלי סבל מחתך קטן בראש".
בין הפצועים שפונו לבית החולים סורוקה מהזירה בערד ילד בן 6 שכתוצאה מההדף עף מחלון הקומה ה-2 אל הרחוב.
פנחס, תושב ערד שגר באיזור הזירה, והילד ממש נפל לידו, סיפר ל"היום": "אני גר פה באזור, שניים-שלושה בניינים ממיקום הזירה. איך ששמעתי את הפיצוץ, הבנתי שזה ממש אצלנו. יצאתי מהבית ישר בלי לבדוק מה הנזק בבית. הגעתי לפה לזירה היה פשוט בלגן, כאוס, אמהות שלא יודעות איפה הילדים".
לדבריו, "אני בידיים שלי חילצתי איזה ילד שדימם, כל הראש דימם, חזה. על פניו, היה נראה בסדר. הילד הזה שנפל, לדעתי הוא נפל מקומה שנייה, והוא נפל ממש, ממש קרוב אליי. מטר, חצי מטר ממני, הילד נפל ביחד עם בלוקים וכל מיני חומרי בנייה שהיו בדירה. מצב הילד במקום היה נראה בסדר, הוא היה בהכרה, הוא תפקד, אבל כמובן אי אפשר לדעת".
על העובדה שחלק גדול מהפצועים היו כאלה שלא נכנסו למרחבים המוגנים, אמר: "אני באמת חושב שזה לא לעניין שלא נכנסים למרחב מוגן. אני חושב שחייבים להיכנס. אני אישית מעכשיו, אין סיכוי שאשאר מחוץ למרחב המוגן. מה שקרה פה בערד יגרום לשינוי מטורף בהתנהגות של האנשים. אם תבואו לפה שוב, תראו את השינוי".
בונים-כהן הוסיף: "לא נוכל לחזור לדירה שלנו בשלב הזה ונעבור לכמה ימים לבית של חמי".
אתם מסבירים לילדים על מה שקרה?
"הילדה שלי בת שנתיים ועוד לא כל כך מבינה מה קורה מסביב"