אחד התחומים המשמעותיים ביותר בשדה הקרב המודרני הוא הזירה התודעתית, שהופכת בשנים האחרונות לחלק מרכזי במערכות בין מדינות ובין ארגוני טרור. אותה זירה, שבישראל עוד מנסים להבין כיצד להתמודד בה, מבקשת להשפיע על תפיסת מציאות של קהלים מגוונים במגרש האזורי והעולמי באמצעות עיצוב נרטיבים. לפי דו"ח חדש שנחשף כעת ובוחן את התנהלות משטר האייתוללות באיראן, זה משקיע מאמצים עילאיים על מנת "לתדלק" את המסרים נגד ישראל ונגד ארצות הברית ובכך להשפיע על דעת הקהל.
אזעקה ומוסיקה בערבית: האקרים השתלטו על מסכי תחנות אוטובוס
"בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז מלחמת 'חרבות ברזל', אנחנו רואים שימוש הולך וגובר בלוחמה פסיכולוגית ובאסטרטגיות השפעה מצד ארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס, וגם מצד איראן, שמובילה את האסטרטגיה של ציר ההתנגדות לא רק בשדה הצבאי אלא גם בזירה התודעתית", מסבירה דניאל הברפלד, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן, אשר חוקרת את תחום התעמולה מעל ל-15 שנים. יחד עם עמיתה ד"ר איתן עזאני, מ"מ מנכ"ל המכון, ניסחו השניים דו"ח מקיף שחושף כיצד, במקביל ללחימה הצבאית, מנהלת איראן מערכה תודעתית מתוחכמת ברשתות החברתיות במטרה לעצב את תפיסת המציאות סביב מבצע "שאגת הארי".
איך איראן משלבת בין נרטיב ניצחון לקורבנות?
"איראן משחקת על שני מגרשים בו-זמנית", מסבירה. "מצד אחד היא משדרת נרטיב של ניצחון כדי להרתיע ולהפגין עוצמה, ומצד שני מציגה את עצמה כקורבן למה שהיא מכנה 'תקיפות לא פרופורציונליות' מצד ארה"ב וישראל, במטרה לגייס לגיטימציה בינלאומית ולהפעיל לחץ פוליטי להפסקת המבצע". כך, איראן אימצה מסר שיועד לקהל הבינלאומי, לפיו לא היא זו שפתחה במערכה ושאינה מעוניינת בהסלמה, אלא נאלצת להתמודד עם תוקפנות ישראלית-אמריקנית הפוגעת בתשתיות אזרחיות. זאת, בניגוד מוחלט למציאות, שבה הפגיעות האיראניות התרכזו, בין היתר, בבתי חולים, בבנייני מגורים ובמוסדות ציבור ישראליים.
סרטון תעמולה איראני שבו הוצג האתר התת-קרקעי שהופצץ//דובר צה"ל
המומחים טוענים שנרטיב הקורבן קשור לתודעה השיעית: "קרב כרבלא ומותו של האימאם חוסיין הפכו לסמל ההקרבה והמאבק בתודעה השיעית. מאז המהפכה האסלאמית באיראן נעשה ניסיון להפוך את הנרטיב לכזה של התנגדות אקטיבית, כשדמותו של חוסיין מוצגת כסמל למאבק מהפכני ולא רק כסמל לסבל". זו גם אחת הסיבות המרכזיות לשילוב בין שני מסרי העל של האיראנים: הניצחון לצד הקורבנות.
בתוך כך, לאורך התקופה האחרונה מותגו התקיפות נגד מתקני הנפט במדינה כ"לחימה כימית מכוונת", ובמקביל לכך חשבונות המזוהים עם המשטר הפיצו ויזואליות המציגות הפצצות וזוועות, במחזות שמזכירים את מופעי הראווה של חמאס במלחמה, אז ארגון הטרור ניצל את הבמה התקשורתית על מנת להשפיע על אזרחי העולם שידעו לגנות צד אחד בלבד. "שני הנרטיבים הללו אולי נשמעים סותרים, אך בפועל מדובר באותה מטרה המותאמת לקהלים שונים על ידי מסרים מדויקים", מסבירה דניאל.
שימוש בתיעודים, פייק ובינה מלאכותית
ואכן, לצד הניסיון להיראות קורבן, באיראן מהדהדים מסרים לפיהם היא מסוגלת להביא לנזקים כבדים לישראל ולארצות הברית, וכן לנכסים האסטרטגיים שלהן. הדו"ח חשף כי זוהו ניסיונות של חשבונות המזוהים עם המשטר להשתמש בסרטונים שמצולמים כאן, בישראל, על ידי אזרחים שמתעדים זירות נפילה והרס. באמצעות עריכה פשוטה, האיראנים השתיקו פסקולים מקוריים והשתילו על הגלם פסקולים בעברית, בהם נשמעים לכאורה אזרחים צועקים המפצירים באיראן להפסיק את התקיפות. בתעמולה דומה משתמשים האיראנים נגד בעלי הברית האמריקניים, לגביהם מופצות המוני שמועות ותיעודים מפוברקים של טילים וכטב"מים שפגעו, לכאורה, בכוחות או בכלים של הדוד סם, ואף כאלה שמציגים חיילים שנשבו על ידי האיראנים.
ניסיונות נוספים ניתן לראות דרך פרסומים לפיהם השיגורים נגד ישראל מייצרים נזק אדיר, כזה שהרשויות הישראליות מסתירות מפני הציבור. "אלה תיעודים שלעיתים אין להם אחיזה במציאות, ולא פעם הם נוצרים באמצעות בינה מלאכותית. השימוש בה מעניק לאיראנים יתרון משמעותי בזירה התודעתית, והוא מאפשר לייצר במהירות ובקלות כמויות גדולות של תוכן, לפעמים תוך מסגור של אירועים אמיתיים, באופן שמשרת את הנרטיב שלהם".
"כשהתכנים הללו מופצים ברשתות כמו 'טיקטוק', האלגוריתמים כבר עושים את העבודה ומגדילים את החשיפה. לא מדובר בדבר מורכב, אלא בשיטות פשוטות יחסית, שלא דורשות מומחיות גבוהה, ולכן הן מופעלות גם על ידי המשטר האיראני וגם על ידי תומכי המשטר וציר ההתנגדות, לעיתים אף ללא הנחיה ישירה". על פי המומחים, המסרים הללו הודהדו עוד טרם היציאה למערכה הנוכחית, ובתחילתה קיבלו משנה תוקף.
חלק מרכזי משדה הקרב המודרני
לדבריה של דניאל, "היום כבר ברור שהזירה הזו היא לא משנית. הלוחמה הפסיכולוגית הפכה לחלק מרכזי בשדה הקרב המודרני". לפיה, במקרה הנוכחי הלוחמה הפסיכולוגית מצליחה לשרת את המשטר האיראני על רקע חולשה אופרטיבית, והיא נבנתה כחלק ממהלך מתוכנן, חוצה גבולות. "התלכדות הזירות קיימת גם כאן. חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון ומשטר האייתוללות באיראן משתמשים באלמנטים דומים שיכולים להצביע שמדובר בקמפיין נרחב שפונה לקהלים ערביים, לישראליים ולעולמיים - כאשר כל קהל יעד 'מקבל' את המסרים המיועדים לו".
לדברי המומחים, ההישגים הצבאיים מוכרחים להיות מלווים בתכנון אסטרטגי של המערכה התודעתית. בתוך כך, חשוב לציין כי בישראל אכן מנסים להשפיע בזירה הזו, אולם נראה לעיתים כי המשחק אבוד מראש; בצה"ל, לדוגמה, מנסים להתאים מסרים ספציפיים לקהלי יעד שונים ובכך לחזק את הנרטיב הישראלי, וכך גם במשרד החוץ. אלא שמול המכונה המשומנת של ציר הרשע נראה שזה פשוט לא מספיק.
עם זאת, בצבא קיימת מחלקת השפעה שעוסקת בנושא באופן מוגדר; גורמים ששוחחו עם "היום" על ההכנה של כוחות צה"ל למערכה הנוכחית באיראן ציינו כי אחד הנדבכים המשמעותיים נעוץ היה בעולמות ההונאה וההשפעה. כך למשל, חלק מכלי התקשורת הישראליים, העולמיים ואף האיראניים היוו "שחקנים משמעותיים מאוד טרם העלייה למגרש" והשפיעו לא רק על הצד האיראני - אלא גם על זה הישראלי. "אני מקווה שנשכיל להתמקד גם בזירה המהותית הזו", מסכמת דניאל. "היא לא פחות חשובה מאשר שאר הזירות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו