לצד ההישגים באיראן - יש לישראל גם ממה לחשוש

ישראל רשמה היום (שלישי) את אחד הימים המשמעותיים ביותר שלה מאז תחילת המלחמה באיראן, עם חיסולם של עלי לריג'אני וגולאם-רזא סולימאני - שניים מהבכירים המרכזיים במערך השלטוני והביטחוני בטהרן. מדובר בהישג מודיעיני־מבצעי בולט, שעשוי להקשות על יציבות המשטר ועל תהליכי קבלת ההחלטות באיראן.

לריג'אני נחשב לדמות המרכזית בהנהגת איראן מאז חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי בתחילת המערכה. הוא ריכז בידיו סמכויות מדיניות וביטחוניות רבות, ונחשב לאחד ה"אסים" שפגיעה בהם עשויה לשבש משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות באיראן. הוא חוסל בדירת מסתור בפרבר של טהרן, באמצעות 20 חימושים ששיגר חיל האוויר.

לצדו חוסל גם סולימאני, מפקד הבסיג', ששימש בפועל כראש משטרת הפנים והיה אחראי לדיכוי אלים של מחאות, כולל הרג של אלפים בחודשים האחרונים. הוא חוסל במחנה אוהלים שבו הסתתר באמצעות שמונה חימושים, וביחד איתו נהרגו גם כמה מבכירי ארגונו, בהם סגנו ראסם קורישי.

בישראל מדגישים כי עצם היכולת לאתר בזמן אמת בכירים בדרג כזה - שפועלים תחת מידור ואמצעי אבטחה כבדים – מעידה על עומק החדירה המודיעינית של אגף המודיעין בצה"ל, ועל יכולת מבצעית שממשיכה לבוא לידי ביטוי לאורך המערכה.

חיסולו של לריג'אני מותיר חלל משמעותי בצמרת האיראנית. הוא היה איש אמונו הקרוב של חמינאי האב, והאיש שהכתיר למעשה את בנו, מוג'תבא, שלא ברור עדיין מה עלה בגורלו.

ההערכה היא כי יו"ר הפרלמנט, מוחמד קאליבאף, עשוי להפוך לדמות המרכזית בהנהגה - וכפועל יוצא גם ליעד מרכזי.

במקביל, בצה"ל מעריכים כי הפגיעה בצמרת הבסיג' עשויה לפגוע ביכולת הפיקוד של הארגון ואף לערער את המורל בקרב אנשיו. מאז תחילת המערכה נהרגו לפי ההערכות 4,000-5,000 מאנשי כוחות הביטחון באיראן, וכ־10,000 נוספים נפצעו.

עם זאת, עד כה לא נרשמו עריקות משמעותיות, למרות קריאות מפורשות מצד ארה"ב לאנשי הבסיג' ומשמרות המהפכה להניח את נשקם בתמורה לחנינה.

תגובת איראן והלחץ האזורי

בתגובה לחיסולים שיגרה איראן כמה רקטות לעבר ישראל. השיגורים התכופים אמנם פוגעים בשגרת החיים, אך היקפם ורמת הדיוק שלהם נמוכים משמעותית מכפי שתכננה איראן.

ייתכן שזו הסיבה ללחץ הגובר של טהרן על שלוחותיה להשתתף במאמץ. חיזבאללה נערך לבצע ירי משמעותי מצפון, בדומה למטח שבוצע בשבוע שעבר וכלל כ־200 רקטות וכטב"מים.

כחלק מהלקחים מהאירועים הקודמים, צה"ל התריע מראש לציבור על כוונות חיזבאללה ואף ביצע תקיפות מנע, בניסיון לשבש את הוצאת התוכנית לפועל.

במקביל, באיראן מנסים להפעיל לחץ בינלאומי באמצעות הידוק האיום על מצר הורמוז ופגיעה בבעלות בריתה של ארה"ב במפרץ, בתקווה להשפיע על מחירי הנפט ועל עמדות מדינות במערב ובאסיה.

לצד ההישגים הצבאיים, בזירה האמריקנית מתגברת ביקורת על המלחמה. מנהל המרכז הלאומי ללוחמה בטרור, ג'ו קנט, התפטר מתפקידו והגדיר את המערכה "לא מוצדקת", תוך שהוא מאשים את ישראל כי שכנעה את וושינגטון לצאת אליה.

"המצפון שלי אינו מאפשר לי לתמוך במלחמה הזאת", כתב. "איראן לא מהווה איום מיידי על ארצות־הברית, וברור כי פתחנו במלחמה הזאת בעקבות לחץ מצד ישראל והלובי האמריקני החזק שלה".

למרות הביקורת, הנשיא טראמפ ממשיך לפי שעה לתמוך בהמשך הלחימה, ואף נשמע נחוש להמשיך במערכה בימים הקרובים.

עם זאת, בישראל מודעים לכך שהתארכות המלחמה, במיוחד אם תלווה בפגיעה כלכלית, עלולה לשחוק את התמיכה האמריקנית - מצב שעשוי להגביל את חופש הפעולה של ישראל בהמשך.

במקביל, נמשכים האיומים מצפון. בעוד שבישראל נשקלת הרחבת המערכה נגד חיזבאללה, בזירה הבינלאומית מתנהלים מגעים אינטנסיביים להסדרה אפשרית בין הצדדים.

עם זאת, בצה"ל מדגישים כי הפעילות הנוכחית בגבול לבנון היא בעיקר הגנתית, וממוקדת בהרחקת האיום מיישובי הצפון ובהריסת תשתיות בצד הלבנוני של הגבול, לקראת היום שאחרי המלחמה.