המשך הכתישה והשוט הסיני: כך יטפל טראמפ בתסבוכת הורמוז

הרבה כוסיות לחיים הורמו אתמול בבוקר בארגוני הביטחון של ישראל אחרי שהגיעו האישורים הסופיים על סיכולם של טובחי ההמונים, עלי לאריג'אני, וע׳לאם סלימאני. כשקראנו לאיראן כל השנים "ראש הנחש" התכוונו בהחלט גם לשני אלה. כי לא רק בבני עמם הם רצחו, אלא באופן ישיר ועקיף, גם בנו, היהודים והישראלים. בלי ספק, העולם הוא מקום יותר טוב כששני אלה כבר אינם חיים בו.

חיסולם של השניים, בתוספת כל יתר המכות שהונחתו על המשטר בשבועיים וחצי האחרונים, חייבים לזעזע אותו עד היסוד. בימים הקרובים נראה האם ההפצצות והעריפות יגרמו למחשבה שנייה אצל אלה שנשארו. או, מה שסביר יותר, המטורפים ששולטים באיראן כבר 47 שנים, יקצינו עוד יותר. זה מה שהם יודעים לעשות במצבים כאלה.
בהנחה שכך יקרה, ישראל והישראלים צריכים לקחת הרבה אוויר לריאות. שכן במצב הנוכחי אין שום סימן שהמלחמה בדרך לסיום. ההפך הוא הנכון. כדי לשבור את מפרקת של המשטר, נדרשות עוד הרבה גיחות של המטוסים הישראלים והאמריקנים.

לכבוש את אי הנפט?

יש סיכוי גבוה שטראמפ גם יורה לחיילי המארינס לכבוש את אי הנפט חרג'. כך ישיג תמונת ניצחון, וגם ינתק – מטאפורית ופיזית – את צינורות הדלק של משמרות המהפכה. אך גם פעולה כזו תקרה רק כאשר הסיכון לחיילים האמריקנים יהיה הכי נמוך שיש. כלומר, גם מצד ארה"ב נדרשים עוד ימים של כתישת האויב, בטרם טראמפ יוכל להכריז על ניצחון.

בעיה נוספת שעליו לפתור היא מצרי הורמוז. בזמן שישראל מוטרדת מהטילים שיורים חיזבאללה ואיראן, טראמפ ממוקד במיצרים הקריטיים לשגשוגן של מדינות המפרץ. גם הוא וגם רבים אחרים בארה"ב אומרים שאי אפשר לסיים את המלחמה כאשר איראן עדיין שולטת במצרי הורמוז. מפקד סנטקום, בראד קופר, אמר אתמול למשל כי "אנו ממוקדים בפירוק האיום בן עשרות השנים של סגירת מצרי הורמוז". אם כך, איך ייראו טראמפ ואמריקה בתרחיש שהאיום לא יוסר בסוף המערכה?
על אף העדיפות הצבאית והימית שלהם, האמריקנים לא רוצים לפתוח בקרב על המיצרים. בכירי הצי והממשל יודעים שכל פגיעה איראנית בכלי שיט הנושא את דגל הפסים והכוכבים, תהווה הישג תודעתי לאיראן. לכן, מפקדי הצי משאירים את נושאות המטוסים ויתר כלי השיט המפלצתיים שלהם במרחק עצום, כך שלאיראן לא תהיה שום יכולת לפגוע בהם.

כזכור, ערב המלחמה האייתולות פרסמו סרטוני הטבעה של נושאות מטוסים. בינתיים הם אלה שטובעים בים הפצצות הישראליות והאמריקניות.

שחקנית המפתח: סין

ועדיין, השאלה הראשונית נשארת. איך יוצאים מנצחים ממצר הורמוז? כאן יכול פתרון מפתיע. סין. בסוף מרץ אמורה הייתה להתקיים פסגת טראפ שי ג'י פינג. לסינים הפגישה הזו מאוד חשובה, והם אף מגדירים אותה בינם לבינם, כאירוע המדיני המשמעותי ביותר של 2026.
ואולם אמש הבית הלבן הודיע שהמפגש יידחה. יתכן שהדחייה היא גם אמצעי לחץ על הסינים כדי שיעמידו במקום את האיראנים שתלויים בהם.

יש הערכות שונות עד כמה סין תלויה בנפט האיראני. ואולם אין ספק שפתיחת המיצרים חשובה לה יותר מאשר לארה"ב. "לסין יכולה להיות פה הזדמנות", אומרת כאריס וויטי, ראש מכון סיגנל, המתמחה בסין. "סין עשויה בהחלט להוביל יוזמה שלא כרוכה בהפעלת כוח ויכולה לשפר גם את המצב שלה וגם של ארה"ב. כלומר, העובדה שפתיחת המיצרים פותרת בעיה לוושינגטון לא תמנע ממנה לנסות, כל עוד היא עצמה מרוויחה מכך. במקרה של מצר הורמוז, הפתיחה שלהם חשובה מאוד לסין מבחינת הסחר והכלכלה. שנית, אם סין תהיה זו שבאמצעות תיווך בין הצדדים תפתור את הבעיה, היא תהנה מקרדיט עולמי. בראייה הסינית, להיות בעמדת המתווך העולמי שגם פותר את הבעיות בדרכי שלום, זה דבר חשוב מאוד. תוסיף לזה את הפגישה עם טראמפ, שגם חשובה להם. לכן, אני בהחלט רואה מצב שבו סין תנסה להתערב בנושא של מיצרי הורמוז".

צריך כמובן להדגיש שאפילו אם סין תתערב, אין ערובה שתצליח. סגירת המצר היא המנוף היחיד שיש לאיראן נגד ארה"ב. אף שהוא חלקי בהחלט, האיראנים לא ימהרו לוותר עליו. יתרה מכך, האיראנים טוענים כי המיצרים פתוחים למדינות שמשתפות איתם פעולה. כלומר תיאורטית, סין אינה נפגעת מהמצב. לא ברור עד כמה נכונים דברי האיראנים כי הרושם האו שכרגע כמעט כל התנועה הימית במפרץ תקועה.
כך או כך, ניתן להעריך כי לפנינו לפחות עוד שבועיים של תקיפות ישראליות ואמריקניות באיראן. יתכן מאוד שיותר. המלחמה קצרה כבר עתה הישגים מצויינים. שכן אפילו אם המשטר לא ייפול, יידרשו לו שנים לשקם את תעשיית הנשק הענקית שבנה ובאמצעותה ניסה למחוק את מדינת ישראל. ואם כך, דיינו.