אם גללתם מעט ברשתות החברתיות במהלך הסגר המדומה בו אנו נמצאים בשלושת השבועות האחרונים, ודאי נתקלתם בסרטונים של טירונים שמתארגנים לקראת היציאה לטירונות 02 - הטירונות הבסיסית בצה"ל.
הרמטכ"ל פוגש את המתגייסים החדשים לחטיבות נח״ל וכפיר בלשכת הגיוס בתל השומר// דובר צה"ל
את הסרטונים ליווה טוויסט מעניין, כזה שגרר גל של תגובות ברחבי הרשת כשהתברר שההכנות של הטירונים הן לטירונות שמתבצעת ברובה, למעשה, באמצעות אפליקציית "זום" שהפכה פופולרית בזמן מגפת הקורונה; הרבה מהתגובות גיחכו, חלק חיזקו, אבל נראה שברשת לא נשארו אדישים למהלך המפתיע שהעלה תהיות באשר לאפקטיביות שלו.
"ההנחיה הרשמית היא לא לבצע טירונות באופן מקוון", מסבירה אל"ם מזי אלימלך סויסה, מפקדת מערך מגל האמון על הכשרות הטירונות. "עם זאת, זה פתרון טוב בהרבה מאשר לדחות גיוס למלש"בים ולהשאיר אותם בבית מבלי שיעשו שום דבר". לדבריה, מדובר במהלך מחושב, כזה שתוכנן עוד טרם היציאה הישראלית-אמריקנית למבצע "שאגת הארי", על מנת לשמור על רציפות תפקודית מסוימת בצה"ל. "ההכשרות הצבאיות הן חלק משמעותי מהרציפות התפקודית ולראייתנו אסור לנו לעצור אותן כמו שאנחנו לא עוצרים את הגיוסים עצמם", אומרת.
"נערכנו יחד עם אכ"א לגייס מלש"בים תחת ההגבלות וההתניות החדשות של פיקוד העורף, וכך עשינו גם בכל הקשור להכשרות שלהם. כבר בשבוע שעבר צה"ל 'חזר' לגייס, אמנם במתכונת שונה המותאמת להנחיות, אך באופן בו ניתן להמשיך לאפשר את רציפות בניין הכוח. צה"ל זקוק לתומכי לחימה וללוחמים, ואנחנו ממשיכים כי אנחנו צריכים חיילים שיגיעו לתפקידים בכלל הצבא".
במסגרת הניסיון לאפשר את רציפות הגיוסים, מזי הכינה את המערך מבעוד מועד. אחד הנדבכים העיקריים נגעו, כאמור, בסוגיית ההגעה הפיזית של החיילים אל בסיסי הטירונות. "הרעיון של טירונות היברידית שמועברת בחלקה בצורה מקוונת לא חדש לנו. רק במהלך מבצע 'עם כלביא' ביצענו מהלך דומה בהיקף קטן יחסית; המבצע אז נפתח בחודש יוני, שנחשב מרודד מבחינת הכשרות - בטח ביחס לתקופה הנוכחית, עונת גיוסים שמתאפיינת בריבוי הכשרות. הפקנו לקחים, תרגלנו את היחידות עצמן, רעננו את הפק"לים ועוד לפני היציאה למערכה הנוכחית היה לנו ברור שהסוגיה הזו תפגוש אותנו בצורה משמעותית".
"לכן", היא מסבירה, "עם פרוץ 'שאגת הארי' הכל כבר היה מוכן. המצגות, תכני הלימוד, מערכי השיעור. נותר לנו 'רק' לחלק את מי אנחנו מביאים באופן פיזי ובאיזה תזמון".
לדבריה, גם בתקופת מלחמה יש חשיבות גדולה בהגעה פיזית של הטירונים לבסיס לא מוכר - גם אם מדובר בתקופה של ימים בודדים בסיומם הם חוזרים לביתם. "אנחנו מביאים את החיילים לבסיסי הטירונות לזמן מסוים בהתאם להגבלות ההתקהלות של פיקוד העורף וביחס למגבלות המיגון הקיים בבסיסים. לא מדובר באותו תהליך הסתגלות כמו שקורה בדרך כלל, בטירונות רגילה, אבל אנחנו מנסים לנהל את המתח הזה בצורה מושכלת".
במערך ביצעו חלוקה ברורה בין התכנים אותם חובה ללמוד בצורה פיזית באחד מבסיסי ההכשרה, לבין אלה שניתן ללמוד מרחוק. "חשובים לנו מאוד ימי הקליטה עצמם, אותם ימים בהם הטירונים מגיעים אל שרשרת החיול, ממשיכים לבסיס הפיזי, פוגשים את המפקדים שלהם, את הצוות ואת הסביבה הצבאית. הימים שנחשבים מעט מטלטלים עבור חלק, הם ימי ההסתגלות המהותיים עבורנו". מלבד הימים הללו, הטירונים מגיעים גם אל הימים בהם מועברים שיעורי כשירות רובאית ונשק וכן עזרה ראשונה, וגם לאלה בהם הם נבחנים על שלמדו. "אלה אלמנטים שחייבים להתבצע. הטירונים סוגרים גם שבתות ואף מופעלים למשימות שונות בבסיסים".
במקביל להכנות לימים המאתגרים, הוחלט במערך על יישום תכנית במסגרתה הטירונים ייקחו חלק פעיל בהכשרתם. "גם לחייל וגם למפקד מורכב לעבור הכשרה מרחוק", מציינת מזי. "המטרה שלנו היא להביא את החיילים למצב בו הם מוכשרים ברמה הבסיסית על מנת לשרת בצה"ל, ומרחק פיזי עשוי לפגוע ביעילות. לכן, החלטנו על מהלך בו הטירונים עצמם מעבירים חלק מהתוכן לחבריהם לצוות, ולמעשה לוקחים חלק פעיל ולא חד-צדדי בהכשרה עצמה. כך, הטירונים ממצים את הזמן ומקבלים כלים כיצד לנהל את הזמן שלהם כהלכה".
למשמע הפתרונות הללו, אני תוהה עד כמה התהליכים עצמם אפקטיביים, ועד כמה הטירונים עצמם יוצאים מההכשרה כשהם באמת מוכנים לשירות צבאי - או שמא מדובר בפתרון מאולתר. "תראה, ברור שיש הכשרות שהסתיימו בתקופה הזו והן היו יכולות להיות 'מהודקות' יותר. יש הכשרות שהמודל ההיברידי עבד בהן בצורה טובה וכאלה שפחות. האחריות שלנו היא להמשיך לתחקר ולהבין שבעיקר יש לנו תמיד מה ללמוד על מנת לייעל את התהליך. בשבועיים האחרונים ביצענו עבודה רבה כך שכבר משבוע הבא, כל ההכשרות בבט"ר דותן לא יהיו מקוונות בשום חלק".
מה מיוחד בשבוע הבא?
"אנחנו נמצאים כעת בדיוק על התפר שבין סיום ופיזור ההכשרות שהתחילו עוד לפני המערכה מול איראן, לבין גיוס של טירונים חדשים. מרבית ההכשרות שמסתיימות כעת מפוזרות על פי התכנון, וההכשרות החדשות שהגיעו בימים האחרונים הן הכשרות שאנחנו שואפים שיהיו 'רגילות' לכל דבר ועניין, עם משבצות מקוונות מועטות מאוד".
אני שואל את מזי, אם לילדה שעומדת להתחיל את הליכי הכניסה לצה"ל, האם הייתה מרגישה בנוח לשלוח להכשרה מעין זו את בתה. "לחלוטין", היא משיבה. "כאמא, אני מזדהה עם ההורים שמבינים שהם שולחים את הילדים שלהם למסגרת שונה ממה שהם מכירים. הקשר עמם הוא נדבך משמעותי, לכן אנחנו פועלים בשקיפות מולם. לא מזמן הוצאנו מנשרים המיועדים להם כדי להסביר את המצב, ואני עדיין מקבלת שיחות טלפון מהורים מודאגים ומסבירה את הסיטואציה. בסוף, הם מבינים בעצמם שמדובר במערכת צבאית שאין בה דבר כמו 'אני רוצה' או 'אני לא רוצה'".
ומה לגבי הטענות לפיהן מדובר בטירונות לא אמיתית?
"אמירות כאלה נובעות מחוסר ידע, מבלי להכיר את הדברים לעומקם. זו טירונות לכל דבר. אני מזמינה את כל מי שהתגייס זה עתה לבחון את העניין ולהסתכל על כך בצורה אחרת, בראש פתוח, ולקחת מכך את המיטב. זה לא הדבר האידאלי, אך בעת הזו זה הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות ואנחנו משתדלים להשתפר. הטירונים מגיעים לצבא בתקופה היסטורית, כזו שזכות גדולה אף יותר להיות בה על מדים. אני מאחלת להם בהצלחה בדרכם החדשה".
