תוך חודשיים בלבד: כך ייגמרו לחיזבאללה הרקטות

בזמן שכוחות צה"ל מתמרנים בדרום לבנון ומעמיקים את הפעולה הקרקעית, הירי לעבר יישובי הצפון נמשך - בעיקר מאזור שמצפון לנהר הליטני. 

לפי הערכות בצה"ל, חיזבאללה יורה כיום בקצב נמוך משמעותית מההערכות שהיו לפני מבצע "חיצי הצפון" - כ-20% בלבד מהיקף הירי שהוערך בתחילת הלחימה, וכמחצית מהקצב שנרשם במהלך המבצע עצמו.

מרבית הרקטות נורות מהמרחב שמצפון לליטני, והאתרים מהם מתבצע הירי מותקפים מהאוויר, מהים ומהיבשה לאחר שהם מזוהים - לעיתים רק לאחר השיגור. כלי טיס בלתי מאוישים מאתרים משגרים ומחסני אמל"ח, אולם אחד האתגרים המרכזיים הוא העובדה שחלק גדול מהמשגרים מוסתרים בקומת הקרקע של בתים ומוצאים החוצה זמן קצר בלבד לפני הירי.

בצה"ל מעריכים כי גם אם התמרון יעמיק, הירי לעבר יישובי הצפון צפוי להימשך, כאשר הדגש המבצעי הוא על איתור והשמדת המשגרים - בעיקר לאחר השיגור, כאשר הם מותירים חתימה מודיעינית גבוהה. המטרה המרכזית היא הסרת איום הירי הישיר לעבר יישובי הגבול, בעיקר ירי נ"ט וניסיונות פשיטה.

סא"ל במיל' י', מפקד משימת התקפת המערך הרקטי של חיזבאללה במרכז האש בפיקוד הצפון, מתאר את היקף המאמץ ואומר כי "אנחנו מסכלים את מי שאחראים לירי, את המשגרים ואת מחסני התחמושת. יש הרבה מאוד, תקפנו כבר הרבה ונשארו עוד הרבה. מה שאנחנו לא מאתרים לפני הירי אנחנו משמידים אחרי הירי. כמות הרקטות של חיזבאללה מוגבלת והוא לא יוכל להחזיק בהיקפי ירי מאוד גדולים לאורך זמן".

לדבריו, הירי של הארגון מתחלק בין פגיעה בכוחות המתמרנים לבין ניסיון לפגוע בעורף הישראלי. "הערכה שלנו היא שהוא יתאמץ לייצר אש מול הכוחות המתמרנים כדי ליצור מערכה תודעתית. אנחנו עובדים למנוע ירי על היישובים ועל הכוחות. ההערכה היא שחיזבאללה מפנה בערך חצי מהאש לכוחות המתמרנים והחצי השני לעורף".

בצה"ל מדגישים כי קשה להעריך מתי יפחת הירי לעבר יישובי הצפון. "קשה להגיד מתי יירד הירי אל היישובים, זאת החלטה של חיזבאללה כמה הוא משמר יכולות ירי. בקצב כזה זה יספיק לו לעוד חודשיים. אם יוריד את הקצב זה יספיק לו לעוד ארבעה חודשים. אנחנו ערוכים לכל התרחישים".

לפי הערכת המודיעין, חיזבאללה מתקשה להעביר רקטות נוספות דרומה, והארגון ממשיך לירות בעיקר מהמרחב שמצפון לליטני. בצה"ל לא מזהים בשלב זה הצלחה בהעברת אמצעי לחימה נוספים לאזור הנהר.

במקביל למאמץ המודיעיני, חיל האוויר מפעיל מערך רחב של כלי טיס בזירה הצפונית. מסוקי קרב, מטוסי קרב וכטמ"מים רבים מסייעים לכוחות הפועלים בלבנון. בחיל האוויר מציינים כי מרבית המשגרים הם חד-פעמיים, ולכן לאחר השיגור הראשון מסוכל בדרך כלל ניסיון השיגור השני והשלישי.

עם זאת, לא כל המשגרים ניתנים לסיכול מראש. הקושי המבצעי המרכזי נובע ממשגרים המוסתרים בתוך בתים ומוצאים החוצה רק ברגע השיגור. בצה"ל מציינים כי בידי חיזבאללה עדיין מצוי אמל"ח רב, וכי במהלך הלחימה מסוכלים פעילים רבים מדרג הביניים ומהדרג הנמוך של הארגון.

במקביל מורגש איום מתמשך מצד מערך הנ"מ של חיזבאללה, בעיקר כלפי כלי טיס שטסים בגובה נמוך. כל כניסה של מטוסים לזירה מלווה בחשש ממארבים וירי טילי קרקע-אוויר.

בצה"ל מדגישים כי אין מחסור באמצעי לחימה וכי קיים ביטחון שארצות הברית תסייע במילוי המלאים במידת הצורך.

בפיקוד הצפון מבהירים כי הפעולה הקרקעית נועדה להרחיב את מרחב האבטחה לאורך הגבול, למנוע את התבססות חיזבאללה מחדש ולהסיר איום ישיר על יישובי הצפון. במסגרת זו מתבצעת פעילות קרקעית ממוקדת נגד תשתיות הארגון והכפרים המשמשים אותו לפעילות צבאית.

הערכת גורמים בצה"ל היא כי חיזבאללה נכנס למערכה עם כ-15 אלף רקטות וטילים, אך חלק מהיכולת הזו כבר נפגע במהלך הלחימה. עוד מציינים בצבא כי כוח רדואן, שתוכנן לבצע פשיטה לשטח ישראל, כבר אינו מהווה איום כפי שתוכנן בתחילת המערכה. לפני 7 באוקטובר החזיק הארגון ביותר מ־150 אלף רקטות. בצה"ל מעריכים כי למרות הפגיעה הקשה, חיזבאללה ימשיך לנסות לייצר הישגים תודעתיים באמצעות ירי לעבר הכוחות המתמרנים ולעבר העורף הישראלי.