בידי האיראנים ישנם טילים שיכולים לתמרן בעודם באוויר. צילום: רויטרס

איך מזהים שיגור מאיראן - ומתי הכל עלול להסתבך?

מה קורה שמביא את הצליל המרעיש למכשיר שלנו? • איך יודעים איפה הטיל יפגע? • וכיצד עלולים להקשות על המערכות? • יהונתן ברקהיים, פיזיקאי ממכון דוידסון לחינוך מדעי, מסביר: "כמו לבעוט כדור לשער"

מאז מבצע "עם כלביא" נכנסה לחיינו ההתרעה המוקדמת. בתחילה אזרחי המדינה קיבלו את הצליל הראשוני בטלפון 30 דקות לפני שיגור אפשרי, כיום פיקוד העורף משתדל לשלוח את הצפצוף מחריש האוזניים לפחות כחמש דקות.

איך עובד טיל בעל ראש מתפזר%3F %2F%2F צילום%3A עמוד הפייסבוק של פיקוד העורף

אז איך בכלל מזהים יציאת טיל מאיראן? יהונתן ברקהיים, פיזיקאי ממכון דוידסון לחינוך מדעי  מתאר שלושה שלבים: "כאשר טיל משוגר - נפלט ממנו חום. הוא משאיר חתימה תרמית, וזו נקלטת על ידי מערכות לוויניות. המערכות הלווייניות יודעות לנתח על פי הספקטרום של האור שנפלט מהשיגור, יודעות לנתח האם מדובר בלוויין, או בטיל. ברגע השיגור, מתחילים לעקוב אחרי הטיל.

"בשלב הראשון בעצם מחכים שהטיל יפגוש את קו האופק של המכ"מים שלנו, והם מתחילים לחוש את הטיל במעופו, החל ממצב שהטיל מגיע לקו האופק שלהם - מצב שבו שהם יכולים לראות את הטיל מבצבץ מרחוק. זה השלב השני, שניתן לקרוא לו שלב המעקב הרציף".

השלב השלישי והאחרון, על פי ברקהיים, הוא לנסות לזהות איפה הטיל יפגע בקרקע, איזה פוליגונים יופעלו בהתראות פיקוד העורף, או האם בכלל הטיל ייפול בשטח פתוח. "הטיל, לאורך רוב תנועתו, אחרי שהוא מסיים בעצם את השיגור, או את ההנעה, הוא נע במסלול שהוא בצורת פרבולה (בערך האות U כשהיא הפוכה). הוא מתנהג לפי משוואות תנועה קלאסיות, חוקי ניוטון שנוסחו לפני 350 שנה.

"ניוטון ניסח את חוקי התנועה של גופים מיקרוסקופיים, וטיל בליסטי נופל תחת ההגדרה הזאת. אם אני יודע את התנאים שבהם הטיל מסיים, נקרא לזה, את שלב השיגור, או את שלב ההנעה הראשונית, אז אני יודע לשער ולעשות חיזוי על בסיס משוואות התנועה, באיזה שטח פחות או יותר הוא צפוי לנחות".

"אפשר לעשות חיזוי על פי משוואת התנועה של הטיל". יונתן ברקהיים, צילום: פרטי

"כדי לדעת לחזות את משוואות התנועה, אני חייב לדעת גם את המיקום שלו, וגם את המהירות שלו", הפיזיקאי מוסיף, ומדמה מעט את הרעיון לבעיטת כדור לשער. "אני יכול לחזות מה יהיה מיקום הפגיעה של הכדור וכמה זמן ייקח לו לנחות בשער, אם אני אומר לך מה המהירות שבה הנפתי את הרגל שלי, ומאיזה מיקום בעטתי".

למרות זאת, יש את היוצא מן הכלל. בידי האיראנים ישנם טילים שיכולים לתמרן בעודם באוויר, מה שמקשה את חיזוי מקום הנפילה. "במצב כזה, לא מדובר במסלול פרבולי אחיד וידוע מראש. זה אומר שהם יכולים לעשות כל מיני שינויי כיוון בדרך, והמעקב בזמן אמת צריך להיות בצורה הרבה הרבה יותר הדוקה, מה שיכול להיות יותר מסובך, כי אולי המכ"מים לא מספיק מדויקים", הוא מציין. החץ, יש להדגיש, יודע לשנות כיוון במהירות ובדיוק רב כדי להגיע ל"מפגש" פיזי עם הטיל העוין ולהשמידו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...