עד עשרות פצצונות בכל טיל: כך פועלים טילי המצרר

כיצד פועלים הטילים עם פצצות המצרר? את המושג "פצצות מצרר" אנחנו שומעים עוד ממבצע עם כלביא. השימוש בטילים מהסוג הזה נחשב כהפרה של חוקי המלחמה. יהונתן ברקהיים, פיזיקאי ממכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע מסביר: כיצד פועלות פצצות המצרר?

את המושג "טיל מתפצל" או "פצצות מצרר" אנחנו שומעים עוד ממבצע עם כלביא. השימוש בטילים מהסוג הזה נחשב כהפרה של חוקי המלחמה, הפרה שיטתית שמבצע משטר הטרור של איראן.

כמחצית מהטילים שמשגרת איראן לעבר ישראל הם חימוש מתפזר, כך נמסר בתדרוך שקיימו בכירים במערכת הביטחון לכתבים הצבאיים ביום שלישי האחרון. מאז ייתכן והשיעור גדל, זכר לנפילות האחרונות בכמה אזורים בארץ.

הגורמים הביטחוניים הדגישו כי מדובר באיום שמחייב אחריות אישית גבוהה מצד האזרחים: ההישמעות להנחיות פיקוד העורף היא קריטית, שכן חימוש מסוג זה עלול לגרום לנפגעים רבים. בצה"ל מציינים כי לאחר כל אירוע כזה מתבצע סריקה מקיפה של האזור.

מהווה סכנה גם אחרי הנפילה

יהונתן ברקהיים, פיזיקאי ממכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע מסביר מה הם הטילים המתפצלים. לדבריו מדובר בפטנט ותיק שקיים כ-80 שנה. "מי שהשתמש בו אלה הגרמנים , קראו לזה פצצת הפרפר או SD-2, זה היה הדגם הראשון של פצצות מצרר. ואחר כך בעלות הברית, בריטניה וארצות מאוד נבהלו מהטיל הזה, אז הן הלכו ופיתחו לעצמם דגמים דומים", אמר, "הרעיון בעצם מבוסס על כך שמשתמשים במה שנקרא תתי חימושים (submunition)".

הוא הסביר את פיזיקה שמאחורי הרעיון - שבסיסו המרה של אנרגיה. "המנגנון למעשה בנוי ממערכת קפיצית שבעצם דוחסת, כמו מחסנית, את תתי החימושים בתוך הגוף של הטיל, ושם בעצם אגורות הפצצות הקטנות. מספר הפצצות יכול לנוע בין אחדות לעשרות רבות.

הקפיץ למעשה דוחס את תתי החימושים, וברגע מסוים במעוף הטיל, בערך בגובה של 7 קילומטרים, המנגנון משתחרר, הטיל נפתח, וכל החימושים יוצאים ממנו. בעצם האנרגיה של הקפיץ, שהייתה אנרגיה פוטנציאלית, הופכת לאנרגיה קינטית (תנועה) שעוזרת לפצצות להתפזר", הסביר.

גורמי הביטחון אמרו בתדרוך שקיימו ביום שלישי כי יירוט הטילים המתפזרים אפקטיבי, אך עם זאת אינו מוחלט. מערכות ההגנה אינן הרמטיות, וגם שברי יירוט עצמם עלולים להיות קטלניים. השאלה המבצעית המרכזית היא באיזה שלב בדיוק נפתח הטיל ומשחרר את הפצצונות, דבר המשפיע ישירות על יעילות היירוט. כל פצצה כזו נושאת בין 4 ל-8 קילוגרמים של חומר נפץ, ופריסתן יכולה לכסות רדיוס של כ-10 קילומטרים.

ישנו גם אתגר גדול נוסף. חלקן גם עשויות שלא להתפוצץ בעת הנפילה, אלא רק אחרי, אם אזרח תמים ייגע בהן, ולכן יש להתרחק מהן מיד, ולדווח לגורמים המוסמכים, כדי שיגיע חבלן במהירות לנטרל אותן.

כאמור, השימוש בטילים האלה מהפרה הפרה של חוקי המלחמה, בעיקר בשל החשש שפצצות המצרר יכילו חומר "מלוכלך" ולא קונבנציונלי, אומר ברקהיים. "מעל 100 מדינות חתומות על האמנה שאוסרת את השימוש בפצצות האלה. איראן כמובן לא חתומה על האמנה הזו.

ברבות השנים, הבינו שניתן להתקין תתי-חימושים שהם כבר בגבול של נשק בלתי קונבנציונלי, למשל, פצצות שמכילות זרחן - חומר כימי מאוד מאוד מסוכן ורעיל. ניתן להתקין בתתי-חימושים, כל מיני דברים שונים ומשונים, שיכולים להסב נזק הרבה יותר דרמטי. למשל ניתן אפילו להכניס פנימה חוטים מוליכים. אם אלה ייפלו על מערכות מתח גבוה, יהיה סיכוי גבוה לקצר".