אגף המודיעין חושף כי התקיפות על מטרות המשטר האיראני במסגרת המערכה האחרונה משפיעות באופן משמעותי על מצבו הכלכלי של ארגון הטרור חיזבאללה, ופוגעות ביכולת המימון שלו.
לדברי גורם מודיעיני בכיר, תושבי לבנון מצויים כבר שנים במשבר כלכלי והומניטרי, שנגרם בין היתר בשל שלטונו והשפעתו של חיזבאללה במדינה. הארגון, כך נטען, מנצל את המשבר כדי להרחיב את השפעתו ואת נוכחותו הצבאית, תוך שהוא גורף רווחים לכיסו ומעמיק את המצוקה הכלכלית של האזרחים.
קולות קשר מתקיפת משגר הטילים // דובר צה"ל
בנוסף לניצול כספי אזרחי לבנון, חיזבאללה נשען במשך שנים על העברות כספים איראניות באמצעות חלפניות, השקעות וערוצי מימון נוספים. הכספים הללו משמשים לשיקום הארגון ופעיליו, לחיזוק יכולותיו האסטרטגיות ולתשלום משכורות לפעילים, לצד הבטחות שווא לאזרחי לבנון בנוגע לשיקום ופיצויים.
באמ"ן מעריכים כי התקיפות על מטרות המשטר האיראני מקשות מאוד על העברת הכספים לחיזבאללה. לדבריהם, יכולות החלפנות והעברות הכספים של איראן לארגון נפגעו באופן משמעותי, עד כדי כך שהאפשרות לקבל מימון ישיר מטהרן הפכה כמעט בלתי אפשרית.
כתוצאה מכך, כאשר שרשרת המימון של הארגון נפגעת משני צדדיה המרכזיים - איראן מצד אחד והאוכלוסייה האזרחית בלבנון מצד שני - כלכלת חיזבאללה נמצאת במשבר חמור. לפי גורמי מודיעין, מדובר במשבר הכלכלי החמור ביותר של הארגון זה עשרות שנים.
המנגנון הפיננסי של חיזבאללה
חיזבאללה מציג את עצמו במשך שנים כ"מגן לבנון", ובמסגרת זו מפעיל גם מערך שירותים חברתיים לאזרחים. אחד המרכזיים שבהם הוא אגודת "אלקרצ' אלחסן", גוף פיננסי הפועל למעשה כמערכת בנקאית מקבילה בלבנון.
באמצעות האגודה מספק הארגון הלוואות, שומר עתודות כספים לשעת חירום, משלם משכורות לפעיליו ומפעיל קמפיינים לגיוס תרומות. בפועל, כך לפי גורמי מודיעין, חיזבאללה משתמש במנגנון זה כדי ליצור תלות כלכלית בקרב האוכלוסייה ולנתב כספים לרכישת אמצעי לחימה ולמימון פעילות טרור.
עד למבצע "חיצי הצפון" נשען חיזבאללה במידה רבה על העברות כספים מאיראן, לצד ניצול כספי אזרחי לבנון. אולם לאחר נפילת משטר אסד נפגעו באופן משמעותי נתיבי ההעברות, והאגודה הפיננסית הפכה לעוגן מרכזי בכלכלת הארגון.
לפי ההערכות, מחסני הכספים של האגודה מאחסנים מאות מיליוני דולרים המהווים רשת ביטחון כלכלית לחיזבאללה, וחלקם ממוקמים בתוך אזורים אזרחיים.
מיליארד דולר מאיראן - אך לא מספיק
לפני מבצע "חיצי הצפון" עמד תקציב חיזבאללה על עשרות מיליוני דולרים בחודש. לאחר המלחמה קיבל הארגון מאיראן תוספת תקציבית של כמיליארד דולר, שנועדה לממן תוכנית פיצויים לאוכלוסייה השיעית שביתה נפגעו במהלך הלחימה.
עם זאת, באמ"ן מציינים כי ההסכם התקציבי החודשי עם איראן אמנם מאפשר את המשך הפעילות השוטפת של הארגון, אך אינו מכסה את כלל ההוצאות, שגדלו משמעותית בעקבות המלחמה.
במקביל, הבנק המרכזי בלבנון אסר ביולי 2025 על מוסדות פיננסיים במדינה לקיים קשרים עם אגודת "אלקרצ' אלחסן", ואף איים בהקפאת חשבונות ובשלילת רישיונות - זאת בעקבות לחץ בינלאומי. למרות זאת, האגודה ממשיכה לפעול ולשמש כלי מרכזי למימון פעילות חיזבאללה.
הפגיעה הכלכלית במבצע הנוכחי
במהלך מבצע "שאגת הארי" פתחו צה"ל וארצות הברית במתקפה על מטרות שלטון באיראן. חיזבאללה הצטרף ללחימה ופתח במתקפות נגד ישראל, ובתגובה תקף צה"ל מטרות של הארגון בדרום לבנון ובביירות - ובהן גם נכסים ומחסני כספים של אגודת "אלקרצ' אלחסן".
לדברי גורמי מודיעין, הפגיעה המשולבת במוקדי הכוח של המשטר האיראני ובתשתיות הכלכליות של חיזבאללה ברובע הדאחייה בביירות משפיעה באופן ניכר על מצבו הכלכלי של הארגון ומחלישה אותו.
בנוסף, המעורבות הישירה של איראן בלחימה מול ישראל וארצות הברית, לצד אובדן כוח אדם, פגיעה בתשתיות ובמתקנים אסטרטגיים, מקשה על המשטר להמשיך לממן ולחמש את ארגון הפרוקסי בלבנון.
באמ"ן מעריכים כי הפגיעה בנכסי אגודת "אלקרצ' אלחסן", שבהם מוחזק חלק גדול מתקציב הארגון במזומן, עלולה להביא לפגיעה משמעותית ביכולתו הכלכלית של חיזבאללה - ובהתאם גם ביכולתו לתכנן ולהוציא לפועל מתווי טרור נגד ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו