בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע היום (רביעי) ביחס לעשרה נאשמים בפרשת הברחת הסחורות לעזה בדרום, אשר בין היתר בצלאל זיני חשוד בה, וקובע כי "אין במעשים המיוחסים למשיבים והמפורטים בכתב האישום כדי למלא אחר היסוד העובדתי שבעבירת הסיוע לאויב".
ההחלטה שניתנה היום היא ביחס לנאשמים: אלירן ואבי אלגרבלי, עמאד אבו מוך, יוסף יוחננוב, יורי יעקובוב, מאיר לוי, אושרי דהן, אמיר הלפרין ואביאל בן דוד.
העשרה, נאשמים בהברחת סחורות, בעיקר סיגריות לרצועת עזה בעת המלחמה. השופט אלון גביזון, שדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, קבע כי מעשי ההברחה, חמורים ככל שיהיו, אינם עומדים בסף הנדרש לשם ייחוס עבירות של סיוע לאויב במלחמה. החלטתו עשויה להשפיע גם על עניינו של זיני, אשר ביחס אליו טרם ניתנה החלטה.
השופט גביזון פירט בהרחבה את הפסיקה הנוהגת בנוגע לעבירת הסיוע לאויב, וציין כי מדובר באחת העבירות החמורות בדין הישראלי שהעונש הקבוע לצידה הוא מיתה או מאסר עולם. הוא קבע כי הפסיקה של בית המשפט העליון מחייבת פרשנות מצמצמת, ושהמעשים שהוכרו בעבר כסיוע לאויב כוללים תכניות לפיגועים, חטיפת חיילים ומסירת מידע, מעשים שחומרתם “חריגה וקיצונית” לעומת הנסיבות שבפרשה דנן.
עוד ציין השופט כי נציג הפרקליטות אישר בדיון שאין בחומר החקירה ראיה המקשרת בין הנאשמים לפעילי חמאס, וכי אין אינדיקציה שהסוחרים העזתיים שהיו מעורבים בהברחות הם פעילי טרור.
באשר ליסוד הנפשי, דחה השופט את טענת התביעה כי ניתן לגבשו באמצעות “הלכת הצפיות”. הוא קבע כי מטרת הנאשמים היתה כלכלית בלבד, ואין בכך כדי להוות “כוונה מיוחדת לסייע לאויב”. גביזון הוסיף כי ייחוס העבירה הביטחונית נוגד לכאורה את הנחיית היועמ”ש בנושא, הקובעת כי יש לנקוט בזהירות מיוחדת ביישום סעיף זה.
למרות דחיית האישומים הביטחוניים, קבע השופט כי שאר העבירות שיוחסו לנאשמים, הכוללות עורמה ותחבולה, שוחד, מרמה, הלבנת הון ועבירות מס מקיימות לכאורה עילת מעצר של מסוכנות. לפיכך הוחלט להמשיך את המעצר ולקיים דיון נוסף בראשון הקרוב בשאלת עוצמת עילת המעצר ובחינת חלופות.
השופט גביזון גם דחה בחריפות את עמדת התביעה, שהועלתה רק לאחר סיום הדיון, לפיה אין לבית המשפט לדון בסוגיות משפטיות אלו בשלב המעצר. הוא הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון, לפיה טענה כי עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה היא בעלת השלכות ישירות על בחינת סיכויי ההרשעה כבר בשלב זה.
גביזון הוסיף כי ככל שהתביעה מבקשת להרחיב את פרשנות עבירת הסיוע לאויב כך שכל הכנסת סחורה אזרחית לעזה בזמן מלחמה תחשב עבירה - "דרך המלך היא פנייה מתאימה למחוקק".
כתב האישום מתאר פרשה שבה פעלו הנאשמים בהרכבים משתנים, בצורה מאורגנת ושיטתית, להברחת סחורות לרצועת עזה תוך הצגת מצגים כוזבים של כניסה לגדה במסגרת פעילות ביטחונית לגיטימית. לפי כתב האישום, ההברחות בוצעו ברובן באמצעות רכב בודד ובמספר קרטונים שהכילו בעיקר סיגריות - "עבור בצע כסף", כפי שציין השופט.
עו״ד ואסים אבו עמר שמייצג את עמאד אבו מוך, אחד הנאשמים: ״אנו מברכים על החלטתו המנומקת והחשובה של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי אין בסיס לייחוס עבירות ביטחוניות למשיבים בפרשה זו.
"בית המשפט קיבל את ההחלטה הנכונה והמתבקשת מבחינה משפטית, תוך שהוא מדגיש כי הפרשנות החדשה שניסתה המבקשת להעניק לעבירות הביטחוניות עומדת בניגוד ללשון החוק, לתכליתו ולפסיקה הנוהגת. כפי שקבע השופט אלון גביזון, המכנה המשותף לעבירות של סיוע לאויב במלחמה שמור למעשים בחומרה מופלגת וקיצונית שנועדו לערער על עצם קיומה של המדינה, נסיבות שאינן מתקיימות כלל בענייננו. חשוב להדגיש כי גם המבקשת הודתה ביושר במהלך הדיונים כי אין כל ראיה הקושרת את המשיבים לפעילי חמאס, וכי המניע לפעולותיהם היה כלכלי בלבד ולא כוונה לסייע לאויב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו