החזית הצפונית שנפתחה הלילה (בין ראשון לשני) לאחר ירי הרקטות של חיזבאללה אל עבר שטח ישראל טרפה מחדש את הקלפים בכל הנוגע להתנהלות המדינית מול לבנון. דובר צה"ל אמר במענה לשאלת "היום" כי בצבא "שוקלים את כל האופציות" - כולל כניסה קרקעית ללבנון. שר הביטחון כ"ץ איים: "נעים קאסם הוא מטרה מסומנת".
אל"ם (מיל’) ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, אומר כי הירי הלילה מדרום לבנון אינו מקרי אלא יישום ישיר של הסיכום שהושג בינואר בין שר החוץ האיראני עראקצ'י למזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם. "חיזבאללה הוא ארגון איראני שמדבר לבנונית. הוא מקבל כסף, הנחיות ופקודות מטהרן, ולכן בחר בצד של איראן ולא בצד של לבנון", הסביר ד"ר נריה, מומחה ללבנון.
לדבריו, חיזבאללה הבהיר שוב ושוב כי יש גבול לספיגת התקיפות הישראליות, וכי פגיעה במנהיג איראן חמינאי תהווה "קו אדום" המחייב תגובה. הירי האחרון, הוא אומר, גם חושף את חוסר האמת בטענות על "ניקוי הדרום מחיזבאללה".
נריה מדגיש גם כי מדובר בביטוי לתפיסה בחיזבאללה מ"קרב כרבלא" במאה ה-7 לספירה, המושרשת באידיאולוגיה השיעית. לפי תפיסה זו, מוטב לארגון הטרור "למות ולא להתפרק מנשק ולא להיכנע".
עם זאת, הוא מציין את השינוי המעניין בלבנון, אך סבור שזה לא מספיק: גינויים מצד הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם והודעת שר המשפטים כי ביקש לעצור את האחראים לירי. לדבריו, ישראל ידעה מראש שחיזבאללה עשוי להצטרף ללחימה והכינה לו מלכודת.
"לשלם מס שפתיים"
עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מגדיר את ירי חיזבאללה כמהלך לא רציונלי שנובע מצורך "לשלם מס שפתיים" לאיראן יותר מאשר משיקול צבאי קר. לדבריו, מדובר במהלך סמלי, ללא יכולת ממשית לשנות את המאזן, ובעיתוי הגרוע ביותר מבחינת הארגון.
חיזבאללה מצוי בשפל לגיטימציה בתוך לבנון, כולל בתוך העדה השיעית עצמה, כאשר ממשלת לבנון משדרת מסר ברור כי לא תסבול הידרדרות נוספת. "אין להם היום את הגיבוי הסורי, לא את החיזוק האיראני, וגם לא את הפחד שהטילו בעבר", הוא אומר - ומעריך כי עימות מולם יהיה קצר ותלוי בעיקר בהחלטה ישראלית כמה זמן למצותו.
באשר לאיראן, עילם סבור כי שיגורי הטילים וההצהרות הלוחמניות נועדו בעיקר להעביר מסר לוושינגטון בניסיון לבלום הסלמה. בפומבי טהרן מכחישה פניות, אך להערכתו מאחורי הקלעים נעשים מאמצים להגיע להפסקת אש ולחזרה לשולחן המו״מ. השאלה המרכזית, לדבריו, היא מתי הנשיא טראמפ יחליט ש"מספיק", והאם יבחר למצות את הלחץ הצבאי והכלכלי או להכריז על הישג ולחתור להסדרה. במקביל, הוא אינו פוסל אפשרות של תהליך שחיקה פנימי באיראן, אם הציבור יחוש שהמשטר מאבד שליטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)