סא״ל במיל׳ ניר גלבר, מפקד פלגה ביחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, מכיר זירות אסון מקרוב. הוא משרת ביחידה זה 18 שנים וחילץ במאות זירות בארץ ומחוצה לה במלחמות וברעידות אדמה.
עדי ראייה בזירת הפגיעה בבית שמש: "הדלתות של הבית עפו 150 מטר" // יוני ריקנר
גלבר, שהיה בזירה בבית שמש לאחר פגיעת הטיל במבנה, מתאר את ממדי ההרס ואת המאמצים לחילוץ לכודים מהריסות. "הגענו לזירה כ־20 עד 25 דקות מרגע הדיווח על פגיעת טיל במבנה", הוא מספר. "מדובר בזירת הרס כבדה מאוד - אזור שלם שנהרס, פגיעת הדף משמעותית ונזק נרחב למבנים ולרכבים. ממדי ההרס מוכרים לנו מהפגיעות במבצע ‘עם כלביא’".
לדבריו, עם ההגעה לזירה, כבר פעלו כוחות כיבוי אש ומד״א לחילוץ נפגעים, ולוחמי יחצ"א הצטרפו למאמצים במוקדים המסובכים ביותר. "פעלו בזירה מעל מאה מחלצים, מתוכם כ־70 מהכוח שלנו. עבדנו בשלושה מוקדים קשים וצמודים. בשלוש מהזירות שבהן טיפלנו היו גופות לכודות — אחת בתוך רכב, והשנייה באזור שבו הייתה דליפה ושריפה מבלוני גז. כל הזירה היתה מלאה בקריסת קונסטרוקציה של ברזל ואבן. עשינו כל מה שאפשר כדי לחלץ בכבוד את הגופות".
גלבר מסביר על מורכבות האירוע: "באירוע הספציפי הטיל פגע בתקרת המבנה המוגן, שלא עמדה בעוצמת הפגיעה”.
הוא מדגיש כי שמירה על הנחיות פיקוד העורף מצילה חיים: "ראינו גם בזירה הזו וגם בזירות אחרות שאנשים שנשמעו להוראות ניצלו. חלק הצליחו להיחלץ בכוחות עצמם אחרי הפגיעה. האנשים שהיו במקלט סיפרו על רעש אדיר ועל מציאות שהתהפכה בשנייה”.
לדבריו, חלק מהעבודה בשטח כולל סגירת מעגלים וזיהוי נעדרים, עד לוודא שאין עוד לכודים בזירה.
בהתייחס לאירועים קודמים שבהם חילץ, למשל במבצע "עם כלביא", עלה בתחקירים בזירת הפגיעה בבאר שבע כי ההרוגים לא שהו בממ״ד. למרות הקושי של הזירה והפגיעה הקשה, מרחב מוגן הוא המקום הבטוח ביותר. "להיות במרחב מוגן מציל חיים, נקודה. ראינו את זה שוב ושוב. גם אם במקרה הזה לא כולם ניצלו, ההנחיות של פיקוד העורף מצילות חיים על בסיס הרבה מאוד זירות, בעבר וגם במלחמה האחרונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו